Mishnayos Zevachim Perek 7 Mishnah 5
Change text layout:
זבחים פרק ז׳ משנה ה׳
If a priest pinched it with the thumbnail of his left hand, or if he pinched it at night, or if he slaughtered a non-sacred bird inside the Temple courtyard or a sacrificial bird outside the Temple courtyard, in all these cases, although it is prohibited to consume these birds, they do not render one ritually impure when they are in the throat, as the halakhic status of pinching is like that of slaughtering. If he pinched with a knife and not with his thumbnail; or if he pinched a non-sacred bird inside the Temple courtyard or a sacrificial bird outside the Temple courtyard; or if he pinched doves whose time of fitness for sacrifice has not yet arrived, as they are too young to be sacrificed; or if he pinched pigeons whose time of fitness has passed, as they are too old; or if he pinched the nape of a fledgling whose wing was withered, or whose eye was blinded, or whose leg was severed; in all these cases, although the bird’s nape was pinched, it renders one who swallows it ritually impure when it is in the throat. This is the principle: The meat of any bird that was initially fit for sacrifice and whose disqualification occurred in the course of the service in the sacred Temple courtyard does not render one who swallows it ritually impure when it is in the throat. The meat of any bird whose disqualification did not occur in the sacred area, but rather was disqualified before the service began, renders one ritually impure when it is in the throat.
מָלַק בִּשְׂמֹאל, אוֹ בַלַּיְלָה, שָׁחַט חֻלִּין בִּפְנִים, וְקָדָשִׁים בַּחוּץ, אֵינָן מְטַמְּאִין בְּבֵית הַבְּלִיעָה. מָלַק בְּסַכִּין, מָלַק חֻלִּין בִּפְנִים, וְקָדָשִׁים בַּחוּץ, תּוֹרִין שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן, וּבְנֵי יוֹנָה שֶׁעָבַר זְמַנָּן, שֶׁיָּבַשׁ גַּפָּה, וְשֶׁנִּסְמֵת עֵינָהּ, וְשֶׁנִּקְטְעָה רַגְלָהּ, מְטַמֵּא בְבֵית הַבְּלִיעָה. זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁהָיָה פְסוּלָהּ בַּקֹּדֶשׁ, אֵינָהּ מְטַמְּאָה בְבֵית הַבְּלִיעָה. לֹא הָיָה פְסוּלָהּ בַּקֹּדֶשׁ, מְטַמְּאָה בְבֵית הַבְּלִיעָה. וְכָל הַפְּסוּלִים שֶׁמָּלְקוּ, מְלִיקָתָן פְּסוּלָה, וְאֵינָן מְטַמְּאוֹת בְּבֵית הַבְּלִיעָה:
Bartenura
מלק בשמאל. דמליקתו פסולה. שכל מקום שנאמר אצבע וכהונה אינו אלא של ימין:
או בלילה. דאין מליקה בלילה, דרחמנא אמר ביום צוותו:
אינן מטמאין. הואיל ופסולן בקודש ואהני מליקה דידהו שאם עלו לא ירדו:
שחט חולין בפנים וקדשים בחוץ אין מטמאין בבית הבליעה. ואף על פי שאסורים באכילה:
מלק בסכין. לאו מליקה היא ולאו שחיטה היא, דהא מליקה בצפורן היא בעצמו של כהן:
מלק חולין בפנים. דלא שייך מליקה בחולין אלא בקדשים בפנים, והמולק חולין בכל מקום או קדשים בחוץ הוי כאילו נוחר או מעקר, ואין אותה מליקה מוציאה מידי נבילה:
תורין שלא הגיע זמנן. תורים גדולים, כשרים, קטנים פסולים. בני יונה, קטנים כשרים, גדולים פסולים:
ושיבש גפה. דמחוסר אבר פסול אף בעופות. דהא דקיימא לן אין תמות וזכרות בעופות, הני מילי כגון דוקין שבעין שאין מומן ניכר, אבל מחוסר אבר, הקריבהו נא לפחתך:
מטמא בבית הבליעה. דלא מהני מליקה דידהו למידי, שאפילו עלו ירדו:
כל שאין פסולן בקודש. שנפסלו קודם שבאו לעזרה. וכל שאין פסולן בקודש אמרינן לקמן בפרק המזבח מקדש, דאם עלה ירד. אבל אותן שפסולן בקודש כגון הקדשים הראויין אלא שנפסלו בעבודותיהן, אין מטמאין, דהא אהני להו מליקה דאם עלו לא ירדו:
כל הפסולים. כגון זר, ואונן וטבול יום ומחוסר כפורים וכל אותן השנויין בריש פ״ב:
ואינן מטמאות בבית הבליעה. שאף על פי שאין מליקתן מתרת קדשים באכילה. מכל מקום מוציאתן מידי נבלה:
מלק בשמאל – that his pinching of the bird’s head is invalid. For every place where it states, “finger”/אצבע and “priesthood”/כהונה it is none other than the right [hand].
או בלילה – for there is pinching of the bird’s head at night, for the All-Merciful stated (Leviticus 7:38): “[with which the LORD charged Moses on Mount Sinai,] when He commanded [by day] (not included in the new Jewish Publication Society translation but found explicitly in the Hebrew ) /ביום צותו [that the Israelites present their offerings to the LORD, in the wilderness of Sinai].”
אינן מטמאין – for since they are disqualified in Holy Things and even their pinching of the bird’s head that if they went up, but did not descend (see also, Tractate Zevakhim, Chapter 9, Mishnah 2, that the pinching of the bird’s head purifies them).
שחט חולין בפנים וקדשים בחוץ אין מטמאין בבית הבליעה – and even though they are forbidden to be consumed.
מלק בסכין – it is not the [proper] pinching of the bird’s head (i.e., neck), and it is not [proper] ritual slaughter, for the pinching of the bird’s neck is with the fingernail by the Kohen himself.
מלק חולין בפנים – for the pinching of the bird’s head (i.e., neck) does not belong with unconsecrated [birds] but rather with [birds] that are sanctified inside [at the altar], and the person who pinches the bird’s neck with the fingernail for a profane purpose in any place, or Holy Things outside [the altar], it is as if he perforates (i.e., kills by stabbing) or mutilates it, and this pinching of the bird’s head does not remove it from being a carrion (i.e., an animal that has died a natural death, not slaughtered according to the ritual rules).
תורין שלא הגיעו זמנן – large turtle doves, which are kosher/fit, small ones are invalid. Pigeons – small ones are kosher/fit, large ones are invalid.
ושיבש גפה – that it is missing a limb, it is invalid, even with birds. For we hold that there is no unblemished condition or male sex with regard to birds, these words, as for example regarding a withered spot in the eye/cataract that their blemishes are not recognized, but that which is missing a limb, (Malachi 1:8): “Just offer it to your governor.”
מטמא בבית הבליעה – that their pinching of the head has no effect at all, for even if they went up, they descended.
כל שאין פסולן בקודש – that it became invalid before they came to the Temple courtyard. And everything where its becoming invalid did not happen in the Holy area, we state further on in the Chapter [Nine], “The altar sanctifies that which is appropriate to it”/"המזבח מקדש" (see Mishnah 5), “And what are those things which, if they have gone up, should go down.” But those things that were invalidated in the Holy Areas, as for example, the Holy Things that were appropriate but they were invalidated in their Divine Service, they don’t defile, for the pinching of the bird’s head was beneficial to them for if they went up, they would not come down (see Mishnah 2 of that chapter).
כל הפסולים – as for example, a “foreigner,” (i.e., non-Kohen), and someone prior to the burial of a kinsman, a person who immersed himself on that day and someone lacking atonement (i.e., a woman after childbirth, a person suffering a flux, a healed leper, etc.) – all of those that are taught at the beginning of chapter 2 [of Tractate Zevakhim].
ואינן מטמאות בבית הבליעה – for even though their pinching of the bird’s neck does not permit Holy Things to be eaten, nevertheless, it removes them from being considered an un-slaughtered animal carcass.