Mishnah.org Logo

Mishnayos Zevachim Perek 5 Mishnah 8

זבחים פרק ה׳ משנה ח׳

8

The firstborn offering, the animal tithe offering, and the Paschal offering are offerings of lesser sanctity. Their slaughter is anywhere in the Temple courtyard, and their blood requires one placement, provided that the priest places it so that the blood goes on the base of the altar. The halakha differs with regard to their consumption. The firstborn offering is eaten by the priests, and the animal tithe offer-ing is eaten by any person, i.e., any ritually pure Jew. And they are eaten throughout the city of Jerusalem, prepared in any manner of food preparation, for two days and one night. The Paschal offering is eaten only at night, and it is eaten only until midnight, and it is eaten only by its registrants, i.e., those who registered in advance to partake of the offering, and it is eaten only roasted, not prepared in any other manner.

הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַפֶּסַח, קָדָשִׁים קַלִּים, שְׁחִיטָתָן בְּכָל מָקוֹם בָּעֲזָרָה, וְדָמָן טָעוּן מַתָּנָה אַחַת, וּבִלְבָד שֶׁיִּתֵּן כְּנֶגֶד הַיְסוֹד. שִׁנָּה בַאֲכִילָתָן, הַבְּכוֹר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים, וְהַמַּעֲשֵׂר לְכָל אָדָם, וְנֶאֱכָלִין בְּכָל הָעִיר, (לְכָל אָדָם), בְּכָל מַאֲכָל, לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד. הַפֶּסַח אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַלַּיְלָה, וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא עַד חֲצוֹת, וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא לִמְנוּיָו, וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא צָלִי:

ח׳
Bartenura

והמעשר – the tithing of cattle.

ודמן טעון מתנה אחת – as it is not written with them (i.e., the first born offering, the tithe and the Passover sacrifice), the word סביב/surrounding , is not written with them, but rather, (Numbers 18:17): “you shall dash their blood against the altar,” regarding the first born [sacrifice]. But we derive these (i.e., the tithes and the Passover offering) from there, for it is not written [in Scripture], “and its blood,” but rather, “their blood” (ibid.).

כנגד היסוד – in a place where the base of the altar/YESOD is underneath, to exclude the southeast [corner] where the base of the altar is not there, as we have stated. But the offering of the firstling and the tithe and the Passover sacrifices require the base of the altar, as we derive by analogy from burnt offering/עולה through זריקה/casting, as It is written (Leviticus 4:7): “[and all the test of the bull’s blood he shall pour out] at the base of the altar of the burnt offering.’

שינה באכילתן – one from the other. Even though they compare them through the giving of blood.

הבכור נאכל לכהנים – as it is written (Numbers 18:18): “But their meat shall be yours: [it shall be yours like the breast of elevation offering and like the right thigh].”

והמעשר לכל אדם – that we did not find throughout the Torah that the Kohanim would have a part in it.

ונאכלין בכל העיר – as it is written (Deuteronomy 12:6): ‘And there you are to bring your burnt offerings and other sacrifices, your tithes…,” And it is taught in a Baraita that Scripture speaks of two [kinds of] tithes, one for the tithe of cattle, and one is the tithe of grain. And it is written in that Biblical verse, “and the firstlings of your herds and flocks.” But because it did not establish for them a separation, we learn from it that the tithe and the firstling are consumed throughout the city [of Jerusalem].

לשני ימים ולילה אחד – for regarding the firstling it states (in the Torah – Numbers 18:18): “But their meat shall be yours: it shall be yours like the breast of elevation offering [and like the right thigh], Scripture made a comparison [which rests on Biblical intimation by analogy] to the breast and the foreleg. Just as the breast and foreleg of the offering of well-being [is consumed] for two days and one night, so too the firstling for two days and one night, and the tithe is like the firstling.

למנוייו – to those who were assigned to the funds of its being taken, as it is written (Exodus 12:4): “you shall contribute [for the lamb] according to what each household will eat.”

והמעשר. מעשר בהמה:

ודמן טעון מתנה אחת. דלא כתיב בהו סביב, אלא ואת דמם תזרוק כתיב גבי בכור. והנך נמי מהתם ילפינן, מד, לא כתיב ואת דמו אלא ואת דמם:

כנגד היסוד. במקום שיש יסוד תחתיו, למעוטי מזרחית דרומית שאין שם יסוד כדאמרן. ובכור ומעשר ופסח טעונים יסוד, דילפינן זריקה זריקה לגזירה שוה מעולה, ובעולה כתיב (ויקרא ד׳:ז׳) אל יסוד מזבח העולה:

שינה באכילתן. זה מזה. אע״פ שהשוה אותן למתן דמים:

הבכור נאכל לכהנים. כדכתיב (במדבר י״ח:י״ח) ובשרם יהיה לך:

והמעשר לכל אדם. שלא מצינו בכל התורה שיהיה לכהנים חלק בו:

ונאכלין בכל העיר. דכתיב (דברים י״ב:ה׳-ו׳) והבאתם שמה עולותיכם וזבחיכם ואת מעשרותיכם. ותניא, בשני מעשרות הכתוב מדבר, חד מעשר בהמה, וחד מעשר דגן. וכתיב בההוא קרא ובכורות בקרכם וצאנכם, ומדלא קבע להו מחיצה שמע מינה דמעשר ובכור נאכלים בכל העיר:

לשני ימים ולי, לה אחד. דבבכור הוא אומר ובשרם יהיה לך כחזה התנופה וכשוק הימין, הקישו הכתוב לחזה ושוק, מה חזה ושוק של שלמים לשני ימים ולילה אחד, אף בכור לשני ימים ולילה אחד, ומעשר כבכור:

למנוייו. לאותם שנמנו בדמי לקיחתו כדכתיב (שמות י״ב:ד׳) איש לפי אכלו תכוסו: