Mishnayos Zevachim Perek 4 Mishnah 6
Change text layout:
זבחים פרק ד׳ משנה ו׳
The slaughtered offering is slaughtered for the sake of six matters, and one must have all of these matters in mind: For the sake of the particular type of offering being sacrificed; for the sake of the one who sacrifices the offering; for the sake of God; for the sake of consumption by the fires of the altar; for the sake of the aroma; for the sake of the pleasing of God, i.e., in fulfillment of God’s will; and, in the cases of a sin offering and a guilt offering, for the sake of atonement for the sin. Rabbi Yosei says: Even in the case of one who did not have in mind to slaughter the offering for the sake of any one of these, the offering is valid, as it is a stipulation of the court that he should not state any intent ab initio. This is necessary because the intent follows only the one performing the sacrificial rite, and therefore if the one who slaughters the animal is not careful and states the wrong intent, the offering would be disqualified through his improper intent.
לְשֵׁם שִׁשָּׁה דְבָרִים הַזֶּבַח נִזְבָּח, לְשֵׁם זֶבַח, לְשֵׁם זוֹבֵחַ, לְשֵׁם הַשֵּׁם, לְשֵׁם אִשִּׁים, לְשֵׁם רֵיחַ, לְשֵׁם נִיחוֹחַ. וְהַחַטָּאת וְהָאָשָׁם, לְשֵׁם חֵטְא. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אַף מִי שֶׁלֹּא הָיָה בְלִבּוֹ לְשֵׁם אַחַד מִכָּל אֵלּוּ, כָּשֵׁר, שֶׁהוּא תְנַאי בֵּית דִּין, שֶׁאֵין הַמַּחֲשָׁבָה הוֹלֶכֶת אֶלָּא אַחַר הָעוֹבֵד:
Bartenura
לשם זבח. לאפוקי שינוי קודש, כגון לשם זבח אחר:
לשם זובח. לאפוקי שינוי בעלים. כדילפינן לעיל בריש פרק קמא ממוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת לה׳ אלהיך נדבה כו׳:
לשם אשים. לאפוקי אם שחטו על מנת לעשותו חתיכות צלויות בגחלים:
לשם ריח. לאפוקי אם צלאן תחלה חוץ למערכה, דתו לא מסקי ריחא:
לשם הנחת רוח. נחת רוח להקב״ה שאמר ונעשה רצונו. וכל הני ילפינן להו מדכתיב אשה ריח ניחוח:
לשם חטא. לשם חטאו שהוא מביאו עליו:
אף מי שלא היה בלבו לשם אחד מכל אלו. אלא שחטו סתם, כשר:
שהוא תנאי ב״ד. שישחוט סתם ולא לימא לשמן, דלמא אתי למימר שלא לשמן:
שאין המחשבה הולכת אלא אחר העובד. הלכך אי הוה אומר שלא לשמן אף כי אמרו הבעלים לשמן, לאו מידי הוא, דלאו בדידהו תליא מילתא, דכתיב (ויקרא ז׳:י״ח) המקריב אותו לא יחשב. והלכה כרבי יוסי:
לשם זבח – to exclude the change in holiness, as for example, for the sake of another sacrifice.
לשם זובח – to exclude the change in owners as we derived above at the beginning of the first chapter (i.e., Mishnah 1) from (Deuteronomy 23:24): “You must fulfill what has crossed your lips and performed what you have voluntarily vowed to the LORD our God, etc.”
לשם אשים – to exclude if he slaughtered it on the condition to make of it roasted pieces on the coals.
לשם ריח – to exclude if he roasted them first outside of the pile of wood on the altar in the Temple, for furthermore, this does not causes its scent to rise.
לשם הנחת ריח – please to the Holy One, Blessed be He who said and we fulfill his will. And all of these we derive them from as it is written (Leviticus 1:9): “a gift of pleasing odor.”
לשם חטא – for the sake of his sin that he brings it upon it.
אף מי שלא היה בלבו לשם אחד מכל אלו – but rather that he merely slaughtered it, it is fit/appropriate.
שהוא תנאי ב"ד – that he should merely slaughter it, but not state its purpose, perhaps he will come to state that it was not for that sake.
שאין המחשבה הולכת אלא אחר העובד – Therefore, if he would say that it was not for their sake, even though the owners stated that it was for their sake, it is not anything, for the matter does not depend upon them, as it is written (Leviticus 7:18): “it shall not count for him who offered it,”. And the Halakha is according to Rabbi Yossi.