Mishnayos Zevachim Perek 12 Mishnah 6
Change text layout:
זבחים פרק י"ב משנה ו׳
The priests would carry the bulls and the goats that are burned suspended on poles. When the first priests, carrying the front of the pole, emerged outside the wall of the Temple courtyard and the latter priests did not yet emerge, the first priests render their garments impure, and the latter priests do not render their garments impure until they emerge. When both these and those priests emerged, they render their garments impure. Rabbi Shimon says: They do not render their garments impure, as this halakha applies only to those who burn the offerings. And even then their garments do not become ritually impure until the fire is ignited in the majority of the offerings. Once the flesh is completely scorched, with no moisture remaining, one who then burns the remains does not render his garments impure.
הָיוּ סוֹבְלִין אוֹתָם בְּמוֹטוֹת. יָצְאוּ הָרִאשׁוֹנִים חוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה וְהָאַחֲרוֹנִים לֹא יָצְאוּ, הָרִאשׁוֹנִים מְטַמְּאִין בְּגָדִים, וְהָאַחֲרוֹנִים אֵינָן מְטַמְּאִין בְּגָדִים, עַד שֶׁיֵּצֵאוּ. יָצְאוּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ, אֵלּוּ וָאֵלּוּ מְטַמְּאִין בְּגָדִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵלּוּ וָאֵלּוּ אֵינָן מְטַמְּאִין בְּגָדִים, עַד שֶׁיִּצַּת הָאוּר בְּרֻבָּן. נִתַּךְ הַבָּשָׂר, אֵין הַשּׂוֹרֵף מְטַמֵּא בְגָדִים:
Bartenura
היו סובלין אותן. את הנשרפים כמצותן, היו נושאין אותן במוטות להוציאן לבית שריפתן:
הראשונים. בני אדם הנושאים במוט. אותן שבראש האחד יוצאים ראשונים, והאחרונים שבראש השני לא יצאו:
ניתך הבשר. נגמרה שריפתן אין המסייע שוב בהן מטמא בגדים. אבל מקמי הכי כל המסייעין בשעת שריפה מטמאים בגדים, דכתיב והשורף אותם יכבס בגדיו, בשעת שריפה. יכול המסייע לאחר שנעשו אפר מטמא בגדים, תלמוד לומר אותם, אותם מטמא בגדים, נעשו אפר אינו מטמא בגדים. ופרים הנשרפים ושעירים הנשרפים עצמן אין מטמאין אדם ובגדים שנוגעים בהם, אלא המתעסק בשריפתן טמא מגזירת הכתוב. לדברי רבנן משיצאו הסובלים במוטות, ולדברי ר׳ שמעון משיוצת האור ברובן. ואין הלכה כר״ש:
היו סובלין אותן – those that were burned in accord with their requirements, they would carry them on poles to remove them to the place where they are burned.
הראשונים – the people that carry the poles, those at one head go out first, and the latter ones at the head of the second group didn’t go out [from the Temple courtyard].
ניתך הבשר – when their burning came a conclusion, the one who assist/accompany them does not again return from defiling clothing, but before this, all those who assist/accompany at the time of the burning, defile their clothing, as it is written (Leviticus 16:28): “He who burned them shall wash his clothes, [and bathe his body in water; after that he may re-enter the camp],” at the time of the burning. The one who assists/accompanies after they became ashes defiles his clothing, the inference teaches us: "אותם"/them - those defile their clothing, when they became ashes, he does not defile his clothing. But the bulls that are burned and the goats that are burned themselves do not defile people or the clothing that touch them, but the person engaged with their burning is ritually impure from the decree of the Biblical verse. According to the Rabbis, once those who carry them on poles have gone out, and according to the words of Rabbi Shimon, when fire goes out on most of them (see Talmud Zevakhim 106a). But the Halakha is not according to Rabbi Shimon.