Mishnayos Zevachim Perek 11 Mishnah 3
Change text layout:
זבחים פרק י"א משנה ג׳
If the blood of a sin offering sprayed from the neck of the animal onto a garment, the garment does not require laundering. If the blood was collected in a vessel and sprinkled on the altar and sprayed from the corner or from the base of the altar onto the garment, the garment does not require laundering, as the blood was already sprinkled and its mitzva was fulfilled. If the blood spilled from the neck onto the floor before it was collected in a vessel, and the priest collected the blood and it sprayed on a garment, the garment does not require laundering. It is only with regard to blood that was received in a sacred vessel and is fit for sprinkling that the garment requires laundering. Apropos laundering the blood of a sin offering from garments onto which it sprayed, the mishna discusses what is considered a garment. If the blood of a sin offering sprayed onto the hide of an animal before it was flayed from the animal, the hide does not require laundering, because its status is not that of a garment, which is susceptible to ritual impurity. If the blood sprayed onto the hide after it was flayed, it requires laundering; this is the statement of Rabbi Yehuda. Rabbi Elazar says: Even if the blood sprayed onto the hide after it was flayed, it does not require laundering until it is crafted into a vessel or garment that is actually susceptible to ritual impurity. This is the principle with regard to laundering: A garment must be laundered only in the place where the blood was sprayed, and only if it is an item that is fit to become ritually impure, and only if it is an item fit for laundering.
נִתַּז מִן הַצַּוָּאר עַל הַבֶּגֶד, אֵינוֹ טָעוּן כִּבּוּס. מִן הַקֶּרֶן וּמִן הַיְסוֹד, אֵינוֹ טָעוּן כִּבּוּס. נִשְׁפַּךְ עַל הָרִצְפָּה וַאֲסָפוֹ, אֵינוֹ טָעוּן כִּבּוּס. אֵין טָעוּן כִּבּוּס אֶלָּא הַדָּם שֶׁנִּתְקַבֵּל בִּכְלִי וְרָאוּי לְהַזָּיָה. נִתַּז עַל הָעוֹר עַד שֶׁלֹּא הֻפְשַׁט, אֵינוֹ טָעוּן כִּבּוּס. מִשֶּׁהֻפְשַׁט, טָעוּן כִּבּוּס, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף מִשֶּׁהֻפְשַׁט אֵינוֹ טָעוּן כִּבּוּס. אֵינוֹ טָעוּן כִּבּוּס אֶלָּא מְקוֹם הַדָּם, וְדָבָר שֶׁהוּא רָאוּי לְקַבֵּל טֻמְאָה, וְרָאוּי לְכִבּוּס:
Bartenura
נתז מן הצואר. של בהמה על הבגד, אינו טעון כבוס. דכתיב אשר יזה, לא אמרתי אלא בראוי להזאה:
מן הקרן. של מזבח:
ומן היסוד. מן השיריים הראויים לישפך על היסוד, ואע״פ שלא נשפכו עדיין. דמאחר שניתן מתן דמה אין שיריים טעונים כבוס, דכתיב אשר יזה, פרט לזה שכבר הוזה מדמה:
אלא הדם שנתקבל בכלי. מה טעם קאמר, מה טעם נשפך על הרצפה ואספו אין טעון כבוס, לפי שאין טעון כבוס אלא הדם שנתקבל בכלי:
וראוי להזאה. למעוטי קבל פחות מכדי הזאה בכלי זה ופחות מכדי הזאה בכלי זה ואח״כ ערבן, דלא קדשי ואין טעונין כבוס:
עד שלא הופשט אין טעון כבוס. דכתיב על הבגד, מה בגד הראוי לקבל טומאה, דאין לך בגד קטן ששמו בגד שאינו ראוי לקבל טומאה אם חשב עליו לכלי כמות שהוא, אף כל הראוי לקבל טומאה, ועד שלא הופשט אינו ראוי לקבל טומאה, ומשהופשט הוי ראוי לקבל טומאה אם חשב עליו לעשות אותו מכסה למרכבה או לכסות בו את המטה ואינו צריך קיצוע:
אף משהופשט. כל זמן שלא נתקן להיות כלי:
אין טעון כבוס. דבעינן דבר המקבל טומאה שאין מחוסר אפילו מחשבה:
אלא מקום הדם. ולא כל הבגד:
וראוי לקבל טומאה. ואע״פ שמחוסר מחשבה. ובלבד שלא יהא מחוסר מלאכה. וסתמא כר׳ יהודה, וכן הלכה:
וראוי לכבוס. למעוטי כלי עץ. דאע״ג דמקבל טומאה הוא אינו ראוי לכבוס, דבר גרידה הוא ולא בר כבוס:
נתז מן הצואר –[from the neck] of the animal on the clothing, it does not require washing. As it is written (Leviticus 6:20): “and if its any of [its blood] is splattered,” I didn’t say other than that that whichis appropriate for sprinkling (i.e., was received in a pot).
מן הקרן – [from the horn] of the altar.
ומן היסוד [from the foundation] – from the remnants that are appropriate to be spilled on the foundation, and even though they were not yet spilled, for after the giving of the blood is performed, the remanans do not require washing, as it is written (Leviticus 6:20): “[you shall wash] the besplattered part,” except fro that which already had been splattered of its blood.
אלא הדם שנתקבל בכלי – what is the reason that this is stated? For what reason that if it (i.e., the blood) is spilled on the floor and collected that it does not require washing but rather [only] the blood that was received in a utensil.
וראוי להזאה – to exclude receiving less than what is needed for sprinkling in this vessel, and less than what [is needed] for sprinkling in that [other] vessel but afterwards he mixed them, they are not holy and do not require washing.
עד שלא הופשט אין טעון כבוס (before it is flayed, it does not require washing) – as it is written (Leviticus 7:20): “[and if any of its blood is splattered] upon a garment,” just as a piece of clothing is susceptible to receiving ritual impurity, for one does not have a small piece of clothing whose name is “clothing” that is not susceptible to receive ritual impurity if he thought of it as a utensil as it was, even all that are susceptible to receive ritual impurity, and from when it is flayed, it is susceptible of receiving ritual impurity, if he thought of it to make it a covering of the chariot or to cover with it the bed and he doesn’t require the trimming of the ends of the skin.
אף משהופשט (even from when the hide is taken off) – all the while that it was not mended to be a utensil.
אין טיון כבוס – that we require something that is susceptible to ritual impurity, that is not missing even intention/thought.
אלא מקום הדם – and not the entire garment.
וראוי לקבל טומאה – and even though it is lacking intention. And asl long it would not be lacking work. But the anonymous section is according to Rabbi Yehuda, and such is the Halakha.
וראוי לכבוס – to exclude a wooden utensil. For even though it is susceptible to receive ritual impurity, it is not appropriate for washing, it is a mere scraping thing, and is not something washable.