Mishnayos Zavim Perek 2 Mishnah 1
Change text layout:
זבים פרק ב׳ משנה א׳
All persons become unclean through zivah, even converts, even slaves whether freed or not, a deaf-mute, a person of unsound senses, and a minor, a eunuch whether [he had been castrated] by man, or was a eunuch from [the time of seeing] the sun. With regard to a tumtum and an androgynous [person], they place upon him the stringencies for a man and the stringencies for a woman: they defile through blood like a woman, and through eggy [substance] like a man. Their uncleanness still remains in doubt.
הַכֹּל מִטַּמְּאִין בְּזִיבָה, אַף הַגֵּרִים, אַף הָעֲבָדִים, בֵּין מְשֻׁחְרָרִין בֵּין שֶׁאֵינָן מְשֻׁחְרָרִין, חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה, וְקָטָן, סְרִיס אָדָם, סְרִיס חַמָּה. טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, נוֹתְנִין עֲלֵיהֶן חֻמְרֵי הָאִישׁ וְחֻמְרֵי הָאִשָּׁה, מִטַּמְּאִין בְּדָם כָּאִשָּׁה וּבְלֹבֶן כָּאִישׁ, וְטֻמְאָתָן בְּסָפֵק:
Bartenura
הכל מיטמאים בזיבה. הכל, לאתויי תינוק בן יומו שהוא מיטמא בזיבה:
אף הגרים. דכתיב בפרשת זב (ויקרא טו) דבר אל בני ישראל, אין לי אלא בני ישראל, מנין לרבות גרים ועבדים, תלמוד לומר ואמרת אליהם איש, לרבות את הגרים ואת העבדים. מנין לרבות את הקטנים, תלמוד לומר איש איש:
ומיטמאין בדם כאשה. שאין האשה מיטמאה בלובן אלא באודם, דדם כתיב בה שהוא אדום:
ובלובן כאיש. דזובו כתיב גבי איש. והוא דומה למי בצק של שעורים:
וטומאתן בספק. אם ראו לובן, שמא הן אשה, ולובן טהור בה. ואם ראו אודם, שמא הן איש, ואודם טהור גביה. אבל אם ראה לובן ואודם כאחד, טומאתן ודאי ממה נפשך, ושורפין עליהם את התרומה, אבל אין חייבים עליהם על ביאת מקדש, דגבי שילוח טמאים כתיב (במדבר ה׳:ג׳) מזכר עד נקבה תשלחו, זכר ודאי, נקבה ודאית, ולא טומטום ואנדרוגינוס:
הכל מטמאין בזיבה (all are susceptible to uncleanness through flux) – everyone, including a baby who is one day old who becomes defiled through flux/gonorrhea.
אף הגרים – as it is written in the portion of the person with a flux (Leviticus 15:2 - which Bartenura reproduces only in the singular): "דברו אל בני ישראל"/”Speak to the Israelite people.” I don’t have other than the “children of Israel” (i.e., born Jews), from where [do I learn] to include converts and slaves? The inference teaches us (Leviticus 15:2 – the Bartenura writes the verse with the fuller spelling): "ואמרתם אליהם איש"/”And say to them: When a man,” to include the converts and the slaves. From where do I learn to include the minors? The inference teaches (Leviticus 15:2): "איש איש"/”When any man.”
ומיטמאין בדם כאשה – that a woman does not defile with the white matter but rather with the red matter/substance, for blood is written for her, which is red [in color] (as opposed to white gonorrhea substance for a man).
ובלובן כאיש – for it is written (Leviticus 15:2): "זובו טמא הוא")/”discharge issuing from his member, he is impure.”) "זובו"/his discharge”, regarding a man. And it is like the dough of barley.
וטומאתן בספק – if they saw white matter, lest they are of a woman, and the white matter is pure in her. But if they saw red matter,, perhaps it is of a man and the red matter is pure regarding him. But if he saw red matter and white matter together, their uncleanness is certain whichever side you take, and they burn the heave-offering over them. But do not require of them coming to the Sanctuary, for concerning sending forth they are unclean; it is written (Numbers 5:3): “Remove male and female alike; [put them outside the camp so that they do not defile the camp of those in whose midst I dwell],” a definite male and a definite female, but not someone whose sexual organs are concealed and a hermaphrodite.