Mishnah.org Logo

Mishnayos Yoma Perek 4 Mishnah 2

יומא פרק ד׳ משנה ב׳

2

The High Priest tied a strip of crimson wool upon the head of the scapegoat and positioned the goat opposite the place from which it was dispatched, i.e., near the gate through which it was taken; and the same was done to the goat that was to be slaughtered, opposite the place of its slaughter. He comes and stands next to his bull a second time, and places his two hands upon it, and confesses. And this is what he would say: Please God, I have sinned, I have done wrong, and I have rebelled before You, I and my family and the children of Aaron, your sacred people. Please God, grant atonement, please, for the sins, and for the wrongs, and for the rebellions that I have sinned, and done wrong, and rebelled before You, I, and my family, and the children of Aaron, your sacred people, as it is written in the Torah of Moses, your servant: “For on this day atonement shall be made for you to cleanse you of all your sins; you shall be clean before the Lord” (Leviticus 16:30). And they, the priests and the people in the Temple courtyard, respond after him upon hearing the name of God: Blessed be the name of His glorious kingdom forever and all time.

קָשַׁר לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית בְּרֹאשׁ שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ וְהֶעֱמִידוֹ כְנֶגֶד בֵּית שִׁלּוּחוֹ, וְלַנִּשְׁחָט כְּנֶגֶד בֵּית שְׁחִיטָתוֹ. בָּא לוֹ אֵצֶל פָּרוֹ שְׁנִיָּה, וְסוֹמֵךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וּמִתְוַדֶּה. וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר, אָנָּא הַשֵּׁם, עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי חָטָאתִי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁיךָ. אָנָּא הַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לָעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים וְלַחֲטָאִים, שֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי וְשֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁךָ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךָ (ויקרא טז), כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ. וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו, בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

ב׳
Bartenura

לשון של זהורית – red colored wool.

כנגד בית שלוחו – corresponding to the gate that it would be taken out.

ולנשחט – he would tie a crimson-colored strap corresponding to its slaughter house, that is to say, at its neck, and now it would not come to be switched with the goat that is to send off, for this one (i.e., the goat that is to be sent off) is tied at its head, and this one at its neck. And [regarding] both of them, with the rest of the goats, they are not switched, for these, a crimson-colored strap is tied and the other goats, there is no crimson-colored strap tied to them.

עויתי פשעתי חטאתי – Our Mishnah is [according to] Rabbi Meir, as it is written (Leviticus 16:21): “[Aaron shall lay both his hands upon the head of the live goat] and confess over it all the iniquities and transgressions of the Israelites, whatever their sins, [putting them on the head of the goat…]}. But the Sages dispute him and say, that “iniquities” are those acts committed wantonly, and “transgressions” are [acts of] rebellion, and “sins” are inadvertent sins, for after he (i.e., the High Priest) confessed on the iniquities and on the [acts of] rebellion, he returns and confesses on the inadvertent acts, in astonishment, but rather, he states, I sinned, I committed iniquities, I committed transgressions. And similarly, regarding David, he says (Psalms 106:6): “We have sinned like our forefathers; we have gone astray, done evil.” And the Halakha is according to the Sages. But what is it that Moses stated (Exodus 34:7): “...forgiving iniquity, transgression and sin?” Such said Moses before God, that the Jewish people sins and does repentance, their iniquities become like inadvertent sins.

לשון של זהורית. צמר צבוע אדום:

כנגד בית שלוחו. כנגד שער שיוציאוהו בו:

ולנשחט. היה קושר לשון של זהורית כנגד בית שחיטתו כלומר בצוארו והשתא לא אתי לאתחלופי בשעיר המשתלח, שזה בראשו וזה בצוארו. ותרווייהו בשאר שעירים לא מתחלפי שאלו לשון של זהורית קשורה בהם ושעירים אחרים אין לשון של זהורית קשורה בהם:

עויתי פשעתי חטאתי. מתניתין ר״מ היא דיליף מקרא דכתיב (ויקרא ט״ז:כ״א) והתודה עליו את כל עונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם. אבל חכמים פליגי עליה ואמרי עונות אלו זדונות פשעים אלו מרדים חטאות אלו שגגות לאחר שהתודה על הזדונות ועל המרדים חוזר ומתודה על השגגות בתמיה, אלא אומר חטאתי עויתי פשעתי. וכן בדוד הוא אומר (תהילים ק״ו:ו׳) חטאנו עם אבותינו העוינו והרשענו. והלכה כחכמים. ומהו זה שאמר משה (שמות ל״ד:ז׳) נושא עון ופשע וחטאה כך אמר משה לפני המקום בשעה שישראל חוטאים ועושים תשובה עשה להם זדונות כשגגות: