Mishnah.org Logo

Mishnayos Yoma Perek 3 Mishnah 5

יומא פרק ג׳ משנה ה׳

5

The Mishna comments: The morning incense was burned between the receiving and sprinkling of the blood and the burning of the limbs; and the afternoon incense was burned between the taking of the limbs up to the altar and the pouring of the libations that accompanied the offering. With regard to the immersion, if the High Priest was old and found it difficult to immerse in cold water, or if he was delicate [istenis], they would heat hot water for him on Yom Kippur eve and place it into the cold water of the ritual bath in order to temper its chill so the High Priest could immerse without discomfort.

קְטֹרֶת שֶׁל שַׁחַר הָיְתָה קְרֵבָה בֵּין דָּם לָאֵבָרִים. שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, בֵּין אֵבָרִים לַנְּסָכִים. אִם הָיָה כֹהֵן גָּדוֹל זָקֵן אוֹ אִסְטְנִיס, מְחַמִּין לוֹ חַמִּין וּמְטִילִין לְתוֹךְ הַצּוֹנֵן, כְּדֵי שֶׁתָּפוּג צִנָּתָן:

ה׳
Bartenura

בין דם לאברים – Not specifically, for it is taught in the Mishnah (four) above, that he received the blood and toss it, and went in to offer the incense and to cleanse the lamps and to sacrifice the head and the limbs, but the incense is offered between the blood and the lamps. But, the Tanna/teacher [of our Mishnah] does not come now to inform us the order of the offerings one after the other how they were, but wants to state only that he tossing of the blood and the offering of the limbs did follow one after the other, for the incense interrupted between them, and the same law applies regarding the cleansing of the lamps after the incense offering prior to the offering of the limbs.

אסטניס – that his body was cooled off and cold.

מחמין לו חמין – on the Eve of Yom Kippur.

ומטילין – on Yom Kippur, into the hollowed-out part of the building in the house of immersion (i.e., the Mikveh).

שתפיג – to remove its coolness partially, such as they weaken/mitigate their taste (Talmud Betzah 14b).

בין דם לאברים. לאו דוקא, דהא תנן לעיל וקבל את הדם וזרקו נכנס להקטיר קטורת ולהטיב את הנרות ולהקריב את הראש ואת האברים, אלמא היתה קטורת קריבה בין דם לנרות ולא בין דם לאברים. אלא לא בא התנא עכשיו לומר סדר ההקרבות זו אחר זו איך היו אבל רצה לומר בלבד שלא היתה זריקת הדם והקרבת האברים רצופים זו אחר זה שהרי הקטורת היתה מפסקת ביניהן, והוא הדין נמי שהטבת הנרות היתה ביניהן לאחר הקטורת קודם הקרבת האברים:

אסטניס. שגופו מצונן וקר:

מחמין לו חמין. בערב יום הכיפורים:

ומטילין. ביום הכיפורים לתוך חקק בנין בית טבילתו:

שתפיג. להסיר צינתן במקצת. כמו מפיגין טעמן, [ביצה י״ד]: