Mishnah.org Logo

Mishnayos Yadayim Perek 1 Mishnah 2

ידים פרק א׳ משנה ב׳

2

Water may be poured over the hands out of any kind of vessel, even out of vessels made of animal dung, out of vessels made of stone or out of vessels made of clay. Water may not be poured from the sides of [broken] vessels or from the bottom of a ladle or from the stopper of a jar. Nor may one pour [water] over the hands of his fellow out of his cupped hands. Because one may not draw, nor sanctify, nor sprinkle the water of purification, nor pour water over the hands except in a vessel. And only vessels closely covered with a lid protect [their contents from uncleanness]. And only vessels protect [their contents from uncleanness] inside earthenware vessels.

בְּכָל הַכֵּלִים נוֹתְנִין לַיָּדַיִם, אֲפִלּוּ בִכְלֵי גְלָלִים, בִּכְלֵי אֲבָנִים, בִּכְלֵי אֲדָמָה. אֵין נוֹתְנִין לַיָּדַיִם, לֹא בְדָפְנוֹת הַכֵּלִים, וְלֹא בְשׁוּלֵי הַמַּחַץ, וְלֹא בִמְגוּפַת הֶחָבִית. וְלֹא יִתֵּן לַחֲבֵרוֹ בְחָפְנָיו, מִפְּנֵי שֶׁאֵין מְמַלְּאִין וְאֵין מְקַדְּשִׁין וְאֵין מַזִּין מֵי חַטָּאת וְאֵין נוֹתְנִים לַיָּדַיִם אֶלָּא בִכְלִי. וְאֵין מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל אֶלָּא כֵלִים, שֶׁאֵין מַצִּילִין מִיַּד כְּלִי חֶרֶשׂ אֶלָּא כֵלִים:

ב׳
Bartenura

בכלי גללים – vessels/utensils that are made from the dung of cattle, but they are not considered vessels regarding the matter of defilement.

לא בדפנות הכלים ולא בשולי המחץ (not with the sides of [broken] utensils nor with the sides of a broken ladle) – because they are broken vessels.

ולא במגופת החבית (nor with the bung/stopper for utensils) – for it is not used within it other than as a cover for the barrel.

בחפניו (with his cupped hands) – that he should not fill his cupped hands with water and pour on the hands of his fellow.

שאין ממלאים -drawing potable running spring water to sanctify with them the waters of purification of the ashes of the Red Heifer, for a vessel is required, as it is written (Numbers 19:17): “[Some of the ashes from the fire of cleansing shall be taken from the unclean person,] and fresh water shall be added to them in a vessel” (see Tractate Parah, Chapter 5, Mishnah 5).

ואין מקדשין – placing the ashes on top of the water.

ואין מזין – that the hyssop is immersed in a vessel in order to sprinkle it.

צמיד פתיל – the shards of an earthenware vessel that he surrounded with a closely covered lid and placed in the tent of a corpse, they don’t save what is inside them.

שאין מצילין – like, “and they do’ save,” and its example is in the first chapter of [Tractate] Betzah [8a], that the ashes of a portable stove on feet [with caves for two pots] is ready. And they explained in the Gemara {Tractate Betzah 8a), this is what he said: that the ashes of the portable stove on feet are ready.

מיד כלי חרס- if an unclean reptile fill within an earthenware vessel, everything that is in its airspace is defiled except for the utensils and a human being which are not defiled from the airspace of an earthenware vessel, as it is written (Leviticus 11:33-34): “[And if any of those falls into an earthen vessel,] everything inside it shall be unclean [and -the vessel – itself you shall break]. As to any food that may be eaten, [it shall become unclean if It came in contact with water],” food and liquids become are defiled from the airspace of an earthenware vessel, but human beings and vessels are not defiled from the airspace of earthenware vessels. But if shards of vessels are placed in an earthenware oven and an unclean reptile is in the oven, the shards do not save the foods that are within it (see also Tractate Kelim, Chapter 8, Mishnah 3).

בכלי גללים. כלים עשויין מגללי הבקר. דלא חשיבי כלים לענין טומאה:

לא בדפנות הכלים ולא בשולי המחץ. משום דשבר. כלים נינהו:

ולא במגופת החבית. דלאו להשתמש בתוכה עבידא אלא כיסוי לחבית:

בחפניו. שלא ימלא חפניו מים וישפוך על ידי חבירו:

שאין ממלאים. מילוי מים חיים לקדש בהן מי חטאת של אפר פרה. דכלי בעינן, דכתיב (במדבר י״ט:י״ז) מים חיים אל כלי:

ואין מק דשים. נתינת האפר על גבי המים:

ואין מזין. שטובל האזוב בכלי כדי להזות:

צמיד פתיל. שברי כלי חרס שהקיפן צמיד פתיל ומונחין באוהל המת, אין מצילין על מה שבתוכן:

שאין מצילין. כמו ואין מצילין. ודוגמתו בפרק קמא דביצה, שאפר כירה מוכן הוא. ופירשו בגמרא, הכי קאמר, ואפר כירה מוכן הוא:

מיד כלי חרס. אם נפל שרץ בתוך כלי חרס, נטמא כל מה שבאוירו, חוץ מכלים ואדם שאין מיטמאין מאויר כלי חרס, דכתיב (ויקרא י״א:ל״ג) כל אשר בתוכו יטמא מכל האוכל אשר יאכל, אוכלין ומשקין מיטמאין מאויר כלי חרס, ואין אדם וכלים מיטמאין מאויר כלי חרס. ואם שברי כלים נתונים בתנור של חרס ושרץ בתנור, אין השברים מצילין על האוכלים שבתוכן: