Mishnah.org Logo

Mishnayos Terumos Perek 6 Mishnah 1

תרומות פרק ו׳ משנה א׳

1

One who eats terumah unwittingly must repay its value plus a fifth, whether he eats it or drinks it, or anoints himself with it, or whether the terumah is clean or unclean. [If he eats the added fifth] he must pay its fifth, and a fifth of that fifth. He may not repay with terumah, but rather with tithed hullin, which becomes terumah. And whatever may be repaid in its place also becomes terumah and if the priest wishes to forego [the fine], he cannot do so.

הָאוֹכֵל תְּרוּמָה שׁוֹגֵג, מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ. אֶחָד הָאוֹכֵל וְאֶחָד הַשּׁוֹתֶה וְאֶחָד הַסָּךְ, אֶחָד תְּרוּמָה טְהוֹרָה וְאֶחָד תְּרוּמָה טְמֵאָה, מְשַׁלֵּם חֻמְשָׁהּ וְחֹמֶשׁ חֻמְשָׁהּ. אֵינוֹ מְשַׁלֵּם תְּרוּמָה, אֶלָּא חֻלִּין מְתֻקָּנִים, וְהֵם נַעֲשִׂין תְּרוּמָה, וְהַתַּשְׁלוּמִין תְּרוּמָה. אִם רָצָה הַכֹּהֵן לִמְחֹל, אֵינוֹ מוֹחֵל:

א׳
Bartenura

האוכל תרומה שוגג משלם קרן וחומש – as it is written (Leviticus 22:14): “but if a man eats a sacred donation unwittingly, he shall pay the priest for the sacred donation, adding one-fifth of its value.” And the one-fifth is one quarter of what he ate, as for example, if he ate heave-offering that was worth a Denar, he pays a Deinar and one-quarter, which are amidst all, five-fourths Denar, it is found that the principle with its fifth is five, and all the added-fifths mentioned in the Torah are such.

אחד השותה – [who drinks] wine.

ואחד הסך – [who anoints] with oil. For drinking is included within eating, as it is written (Deuteronomy 14:26): “[and spend the money on anything you want -] cattle, sheep, wine, or any other intoxicant,” and it is written afterwards (ibid.,) “and you shall feast there.” And anointing is like drinking, as it is written (Psalms 109:18): “May it enter his body like water, his bones like oil.”

וחומש חומשה – for if he ate heave-offering and paid the principal and added-fifth, and went back and ate the payment of the fifth, he adds a fifth on that same fifth.

אינו משלם תרומה – for the heave-offering is for the Kohen, and the payments of what he ate are an obligation upon hi, and he is not able to pays his obligation from another place.

אלא חולין מתקונים – tha they separated from them heave-offerings and tithes, for the All-Merciful stated (Leviticus 22:14): “He shall pay the priest for the sacred donation,” that things which is appropriate to me holy. And the added fifth also needs to come from designated unconsecrated produce , as it is written (Leviticus 22:14): “adding one-fifth of its value,” teaching that its added fifth is like it.

והן נעשין תרומה – those designated unconsecrated produce.

והתשלומין תרומה – if he went back and inadvertently ate that unconsecrated produce that had been paid, what he goes back and pays in their place, they also become heave-offering.

אינו מוחל – for since the decree of the Biblical verse is that he is liable to pay the appropriate thing to become holy and is not able to exempt himself with money, the matter is not dependent upon the owners.

האוכל תרומה שוגג משלם קרן וחומש. כדכתיב (ויקרא כ״ב:י״ד) כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמישיתו עליו. והחומש הוא רביעית מה שאכל, כגון אם אכל תרומה ששוה דינר משלם דינר ורביע שהם בין הכל חמשה רביעיות דינר, נמצא הקרן עם חומשו חמשה, וכל חומשים האמורים בתורה כך הם:

אחד השותה. יין:

ואחד הסך. שמן. דשתיה בכלל אכילה דכתיב (דברים י״ד:כ״ו) בבקר ובצאן וביין ובשכר, וכתיב בתריה ואכלת שם. וסיכה כשתיה דכתיב (תהילים ק״ט:י״ח) ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו:

וחומש חומשה. שאם אכל תרומה ושלם קרן וחומש וחזר ואכל תשלומי החומש מוסיף חומש על אותו חומש:

אינו משלם תרומה. שהתרומה לכהן, ותשלומי מה שאכל הם חוב עליו, ואינו יכול לפרוע חובו ממקום אחר:

אלא חולין מתוקנים. שהפרישו מהן תרומות ומעשרות, דרחמנא אמר (ויקרא כ״ב:י״ד) ונתן לכהן את הקדש, דבר הראוי להיות קדש. וחומש נמי צריך להיות מחולין מתוקנים דכתיב (שם) ויסף חמישיתו עליו מלמד שחומשו כמותו:

והן נעשין תרומה. אותן חולין מתוקנים:

והתשלומין תרומה. שאם חזר ואכל בשוגג אותן חולין שנשתלמו, מה שחוזר ומשלם תחתיהן גם הם נעשין תרומה:

אינו מוחל. דכיון דגזרת הכתוב היא דחייב לשלם דבר הראוי להיות קדש ואינו יכול לפטור עצמו בדמים, אין הדבר תלוי בבעלים: