Mishnah.org Logo

Mishnayos Terumos Perek 11 Mishnah 5

תרומות פרק י"א משנה ה׳

5

Seeds of terumah [fruit]: When he gathers them in, they are prohibited. But if he throws them away, they are permitted. Similarly, the bones of holy things: When he gathers them in, they are prohibited. But if he throws them away, they are permitted. Coarse bran is permitted. Fine bran of new wheat is forbidden, and old wheat permitted. One may act with regard to terumah as one does with hullin. One who sifts a kav or two [of fine flour] from a seah of wheat, must not leave the rest to ruin, but rather he should put it in a hidden place.

גַּרְעִינֵי תְרוּמָה, בִּזְמַן שֶׁהוּא מְכַנְּסָן, אֲסוּרוֹת, וְאִם הִשְׁלִיכָן, מֻתָּרוֹת. וְכֵן עַצְמוֹת הַקָּדָשִׁים, בִּזְמַן שֶׁהוּא מְכַנְּסָן, אֲסוּרִין, וְאִם הִשְׁלִיכָן, מֻתָּרִין. הַמֻּרְסָן מֻתָּר. סֻבִּין שֶׁל חֲדָשׁוֹת אֲסוּרוֹת, וְשֶׁל יְשָׁנוֹת מֻתָּרוֹת. וְנוֹהֵג בַּתְּרוּמָה כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא נוֹהֵג בַּחֻלִּין. הַמְסַלֵּת קַב אוֹ קַבַּיִם לִסְאָה, לֹא יְאַבֵּד אֶת הַשְּׁאָר, אֶלָּא יַנִּיחֶנּוּ בְּמָקוֹם הַמֻּצְנָע:

ה׳
Bartenura

גרעיני תרומה – kernels/stones that were found within the fruit of Terumah/heave-offering when the Kohen eats them.

בזמן שהכהן מכניסן – and his mind is upon them and he has not made them ownerless, they are prohibited. As, for example, when they are soft and appropriate for eating such as the stones/fruit of apples and the quince and pears, if there remains in them moisteness that people can suck them, such as the fruit/stone/kernel of dates and things similar to them. But they are not appropriate at all even if the Kohen brings them in/keeps them , for they are permitted.

עצמות הקדשים – we are speaking of the bones that are appropriate partially for eating, such as the heads of wings and gristles.

המורסן (coarse bran) – of heave-offering, and they are the thick bran flour which is permissible for foreigners (non-Kohanim).

סובין (bran flour/flour of second course) – of new wheat of heave offering is forbidden to foreigners, because he new [wheat] is moist and is not grinded/milled well , and there remains much flour combined with bran flour.

ושל ישנות – of old wheat, for they are dry and grind/mill well, and are permitted, for the flour is not mixed in them at all. And until thirty days, they are called new.

ונהוג בתרומה – in removing the bran flour and the coarse bran

in the same manner that they practice with unconsecrated produce. But there is not here anything with destroying the heave-offering when he casts/throws out what is not appropriate for eating.

המסלך – that absorbs the fine flour in order to make the purest bead, and he did not sift from one Seah which is six Kab, but rather one Kab or two Kabim.

לא ישליך את השאר – for that would be appropriate for eating, and it is found that he is destroying the Terumah/heave-offering.

גרעיני תרומה. גרעינים שנמצאו בתוך פירות של תרומה כשהכהן אוכלם:

בזמן שהכהן מכניסן. ודעתו עליהם ולא הפקירן אסורים. וכגון שהן רכין וראוין לאכילה כגון גרעיני התפוחים והחבושין והאגסים, או שנשאר בהם לחלוחית שבני אדם מוצצים אותן, כגון גרעיני התמרים וכיוצא בהם. אבל אינם ראויים כלל אפילו הכהן מכניסן הרי אלו מותרים:

עצמות הקדשים. בעצמות הראויין קצת לאכילה מיירי כגון ראשי כנפים והסחוסין:

המורסן. של תרומה, והן סובין הגסין מותר לזרים:

סובין. של חטין חדשות של תרומה אסורים לזרים. לפי שהחדשות הן לחות ואינם נטחנים היטב, ונשאר קמח הרבה מעורב בסובין:

ושל ישנות. של חטין ישנות. שהן יבשות ונטחנות היטב מותרות. שאין קמח מעורב בהן כלל. ועד ל׳ יום נקראים חדשות:

ונוהג בתרומה. בהוצאת הסובין והמורסן:

כדרך שנוהג בחולין. ואין כאן משום מאבד תרומה כשמשליך מה שאינו ראוי לאכילה:

המסלת. שקולט את הסולת כדי לעשות פת נקיה ביותר, ולא בירר מסאה אחת שהיא ששה קבין אלא קב או קבים:

לא ישליך את השאר. שהרי הוא ראוי לאכילה, ונמצא מאבד את התרומה: