Mishnayos Temurah Perek 6 Mishnah 4
Change text layout:
תמורה פרק ו׳ משנה ד׳
If one gave money to a prostitute as her payment, it is permitted to purchase an offering with that money, as the money itself is not sacrificed. If he paid her with wine, or oil, or flour, or any other item the like of which is sacrificed on the altar, sacrifice of those items is prohibited. If he gave her consecrated items for her services, their sacrifice is permitted. Since they were already consecrated, they do not belong to him, and one cannot prohibit an item that is not his. If he paid her with non-sacred birds, their sacrifice is prohibited. The mishna elaborates: As, by right, it should be inferred a fortiori: If in the case of consecrated items, which a blemish disqualifies, the prohibition of payment to a prostitute and the price of a dog do not take effect with regard to them; with regard to a bird, which a blemish does not disqualify, is it not right that the prohibition of payment to a prostitute and the price of a dog should not take effect with regard to them? Therefore, the verse states: “You shall not bring the payment of a prostitute, or the price of a dog, into the House of the Lord your God for any vow” (Deuteronomy 23:19). This serves to include the bird in the prohibition.
נָתַן לָהּ כְּסָפִים, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין. יֵינוֹת, שְׁמָנִים, וּסְלָתוֹת, וְכָל דָּבָר שֶׁכַּיּוֹצֵא בוֹ קָרֵב עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ, אָסוּר. נָתַן לָהּ מֻקְדָּשִׁין, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין. עוֹפוֹת, הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין. שֶׁהָיָה בַדִּין, מָה אִם הַמֻּקְדָּשִׁין, שֶׁהַמּוּם פּוֹסֵל בָּהֶם, אֵין אֶתְנָן וּמְחִיר חָל עֲלֵיהֶם, עוֹפוֹת, שֶׁאֵין הַמּוּם פּוֹסֵל בָּהֶן, אֵינוֹ בַדִּין שֶׁלֹּא יְהֵא אֶתְנָן וּמְחִיר חָל עֲלֵיהֶן. תַּלְמוּד לוֹמַר (שם), לְכָל נֶדֶר, לְהָבִיא אֶת הָעוֹף:
Bartenura
נתן לה כספים הרי אלו מותרים. לקנות מהן בהמה לקרבן וסולת למנחות:
יינות שמנים וסלתות אסורים. אבל חטים ועשאן סולת זיתים ועשאן שמן ענבים ועשאן יין, הרי אלו מותרים, דדרשינן שניהם, הם ולא שנוייהן ולא ולדותיהן:
נתן לה מוקדשים. כגון הפריש טלה על פסחו ולאחר זמן אמר לזונה הבעלי לי והימני על פסחי באתננך. סלקא דעתך אמינא הואיל ואדם רשאי למנות אחרים על פסחו, ממוניה הוא, ואימא ליחול עליה אתנן, קמשמע לן דלא. דאמר קרא לכל נדר, להוציא את הנדור כבר:
עופות. של חולין:
הרי אלו. פסולים להקרבה, שאתנן ומחיר חל עליהן:
עופות שאין המום פוסל בהן. דאמר קרא (ויקרא כ״ב:י״ט) תמים זכר [בבקר] בכשבים, תמות וזכרות בבהמות, ואין תמות וזכרות בעוף:
לכל נדר. כל, להביא את העוף, שאף הוא בא בנדר, שאתנן ומחיר חלים עליו:
נתן לה כפים הרי אלו מותרים – [he gave the whore pieces of silver] – to purchase with them an animal for a sacrifice and fine flour for meal-offerings.
יינות שמנים וסלתות אסורים – but wheat [as hire] and she made it into flour; olives and she made it into olive oil, grapes and she made it into wine, these are permitted, for we expound “both of them”/שניהם (Deuteronomy 23:19) but not their products and not their offspring (see Talmud Temurah 30b according to the School of Hillel).
נתן לה מוקדשים – as for example, he separated a lamb for his Passover offering and after some time, said to the harlot: “Have sexual relations with me and I will transmit my share on my Passover offering with your hiring [of a harlot].” You might think I would say that since a person is permitted to appoint others over his Passover offering, he is appointed, but I would say that to cause upon her [a harlot] for hire, it comes to teach us that this is not the case, since Scripture states (Deuteronomy 23:19): “in fulfillment of any vow,” to exclude that which is already vowed.
עופות – of unconsecrated [fowl].
הרי אלו – disqualified for offering as a sacrifice for the hire [of a whore] and the pay [of a dog] fall upon them.
עופות שאין הום פוסל בהן – as Scripture states (Leviticus 22:19): “[it must, to be acceptable in your favor,] be a male without blemish [from cattle] or sheep [or goats],” but there are not pure or male with fowl.
לכל נדר – all, to include the fowl, for it too comes with a vow, for the fee [of a whore] or the pay [of a dog] occur upon it.