Mishnayos Taharos Perek 4 Mishnah 12
Change text layout:
טהרות פרק ד׳ משנה י"ב
"A condition of doubt concerning non-sacred food"--this refers to the cleanness practiced by Pharisees. "A condition of doubt concerning a sheretz" –according [to their condition at] the time they are found. "A condition of doubt concerning negaim" it is deemed clean in the beginning before it had been determined to be unclean, but after it had been determined to be unclean, a condition of doubt is deemed unclean. "A condition of doubt concerning a nazirite vow" [in such a condition of doubt he] is permitted [all that is forbidden to a nazirite]. "A condition of doubt concerning first-borns" whether they are human firstborn or firstborn of cattle, whether the firstborn of an unclean beast or a clean one, for the one who wishes to extract from his fellow bears the burden of proof.
סְפֵק הַחֻלִּין, זוֹ טָהֳרַת פְּרִישׁוּת. סְפֵק שְׁרָצִים, כִּשְׁעַת מְצִיאָתָן. סְפֵק נְגָעִים, בַּתְּחִלָּה טָהוֹר, עַד שֶׁלֹּא נִזְקַק לַטֻּמְאָה. מִשֶּׁנִּזְקַק לַטֻּמְאָה, סְפֵקוֹ טָמֵא. סְפֵק נְזִירוּת, מֻתָּר. סְפֵק בְּכוֹרוֹת, אֶחָד בְּכוֹרֵי אָדָם וְאֶחָד בְּכוֹרֵי בְהֵמָה, בֵּין טְמֵאָה בֵּין טְהוֹרָה, שֶׁהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה:
Bartenura
זו טהרת פרישות. דתנן, בגדי עם הארץ מדרס לפרושים, ובגדי פרושים מדרס לאוכלי תרומה. ואם נסתפק אחד מן הפרושים שאוכלין [חוליהן] בטהרה, אם נגע בבגדי עם הארץ אם לא נגע, וכן אוכל תרומה שנסתפק אם נגע בבגדי הפרושים ונטמא בהן לתרומה, ספיקן טהור:
ספק שרצים. השליך שרץ בין הככרות, ספק נגע בככרות בשעה שעבר עליהן, ספק לא נגע, אם מצא אותו שאינו נוגע, הרי הככרות כשעת מציאתן וספיקן טהור:
עד שלא נזקק לטומאה. בפרק ה׳ דנגעים מפרש כיצד:
ספק נזירות. כגון שאמר הריני נזיר אם יש בכרי הזה מאה כור, הלך ומצאו שנגנב או שאבד, ספק היה בו, ספק לא היה בו, מותר לשתות יין ולהטמא למתים:
ספק בכורות. ספק אם הוא פטר רחם אם לאו:
אחד בכורי אדם. פטור מלתת חמש סלעים לכהן:
אחד בכורי בהמה טמאה. פטר חמור:
שהמוציא מחבירו עליו הראיה. דאמר ליה לכהן, אייתי ראיה דהוא בכור ושקול:
זו טהרת פרישות – as it is taught in the Mishnah [Tractate Hagigah, Chapter 2, Mishnah 7]: “The clothing of those who are not careful in their observance of the laws of ritual purity/עם הארץ is in the status of מדרס/Levitical uncleanness arising from a person with gonorrhea immediate contact caused by treading, and the clothing of Pharisees are considered Midras with regard to those who consume heave offering.” But if there is doubt regarding one of the Pharisees who consume [their unconsecrated food] in ritual purity, if he came in contact with the clothes of a person who is not careful in his observance of the laws of ritual purity or didn’t come in contact with it, and similarly, a person who eats heave-offering (i.e., a Kohen) and there is doubt if he had contact with the clothing of the Pharisees and the heave-offering was defiled, their manner of doubt is considered ritually pure.
ספק שרצים – he cast a creeping animal between the loaves [of bread], it is doubtful if it touched the loaves at the time that it passed over them, it is doubtful that it did not touch [them]. If he found it that it didn’t touch [the loaves], behold the loaves are like the time that he found them, and their matter of doubt is ritually pure.
עד שלא נזקק לטומאה (before it had been subjected to a ruling of uncleanness) – In Chapter Five of [Tractate] Negaim (Mishnayot 4-5) it explains how [this is the case].
ספק נזירות – as, for example, that he said: Behold I am a Nazirite if there is in this heap/pile one hundred KOR, if he went and found that it had been stolen or that he lost it, it is doubt that it had it [and it is doubtful that it didn’t have it, it is permitted [for him] to drink wine and to become defiled with corpses.
ספק בכורות – it is doubtful if it (i.e., the child or the animal) is the firstborn [of its mother] or not.
אחד בכורי אדם – except from giving five Selaim (i.e., coins) to a Kohen.
ואחד בכורי בהמה טמאה – the first born of a donkey
שהמוציא מחבירו עליו הראיה – that he said to the Kohen: “Bring proof that he is a first born and pay the head-tax.