Mishnah.org Logo

Mishnayos Taharos Perek 10 Mishnah 4

טהרות פרק י׳ משנה ד׳

4

One who puts his grapes [into the wine-press] from the baskets or from what was spread out on the ground: Bet Shammai says: he must put them in with clean hands, and if he puts them in with unclean hands he defiles them. Bet Hillel says: he may put them in with unclean hands and then he may set aside his terumah in a condition of cleanness. [If they are taken] from the grape-pot or from what was spread out on leaves, all agree that they must be put in with clean hands, and if they are put in with unclean hands they become unclean.

הַנּוֹתֵן מִן הַסַּלִּים וּמִן הַמַּשְׁטֵחַ שֶׁל אֲדָמָה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, נוֹתֵן בְּיָדַיִם טְהוֹרוֹת. וְאִם נָתַן בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת, טִמְּאָן. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, נוֹתֵן בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת, וּמַפְרִישׁ תְּרוּמָתוֹ בְּטָהֳרָה. מִן הָעֲבַט וּמִן הַמַּשְׁטֵחַ שֶׁל עָלִים, הַכֹּל שָׁוִים שֶׁהוּא נוֹתֵן בְּיָדַיִם טְהוֹרוֹת. וְאִם נָתַן בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת, טִמְּאָן:

ד׳
Bartenura

הנותן מן הסלים ומן המשטיח של אדמה (he who puts in the press grapes collected in baskets or as such as were spread on the ground) – grapes that were cut from the beginning for consumption and were not fit to be susceptible to receive ritual defilement, for they (i.e., the Rabbis) did not decree other on the person who cut the grapes from the beginning to [bring them to] the vat for wine-pressing and afterwards changed his mind regarding them and took them from the baskets or from the ground that he had spread the grapes upon them and placed them in the vat for wine-pressing.

בית שמאי אומרים נותן בידים טהורות – since he came to placed them in the vat for wine-pressing, he is as if he cut them from the beginning [to bring them] to the vat for wine-pressing, and he needs to bring them to the vat for wine-pressing in ritual purity.

ואם נתן בידים טמאות טמאן – but even though mere hands are second-degree [of ritual impurity], and nothing that is second-degree [of ritual impurity] can make something third-degree [of ritual impurity] with non-consecrated produce, perhaps they thought that what is ritually immersed for heave-offering is like heave-offering itself, alternatively, we are dealing with hands that first-degree [of ritual impurity]. And this is the opinion of Rabbi Shimon ben Eleazar as it is brought in the second chapter of [Tractate] Hullin [folio 33b].

ובית הלל אומרים נותן לגת בידים טמאות ומפריש תרומתו בטהרוה – because they were not fitted for Levitical uncleanness since they were cut from the outset for consumption.

מן העביט ומן המשטיח של עלים (from the large basket, strapped on the carrier’s back, in which the grapes are carried during the vintage and/or from the grapes spread out on leaves) – the עביט is a vessel that they place the grapes in it that they cut to bring to the vat for wine-pressing. And the grapes spread out on leaves on the face of the ground, and now the matter is proven that the person who cuts these grapes from the outset, he cut them for the vat for wine-pressing and not for consumption, therefore, the School of Shammai and the School of Hillel are in agreement in this that one brings them with ritually pure hands, for this that [the School of] Hillel is silent in the first chapter of [Tractate] Shabbat (Mishnah 4) and agrees him with the person who cuts grapes for wine-pressing in the vat is fitted for Levitical uncleanness.

הנותן מן הסלים ומן המשטיח של אדמה. ענבים שבצרן מתחלה לאכילה, ולא הוכשרו לקבל טומאה, דלא גזרו אלא על הבוצר מתחלה לגת, ואח״כ נמלך עליהן ולקחן מן הסלים או מן האדמה ששטח הענבים עליה ונתנן לגת:

בית שמאי אומרים נותן בידים טהורות. כיון שבא לנותנן לגת הרי הוא כאילו בצרן מתחלה לגת, וצריך שיתן לגת בטהרה:

ואם נתן בידים טמאות טמאן. ואע״ג דסתם ידים שניות הן, ואין שני עושה שלישי בחולין, דילמא קסברי הטבולים לתרומה כתרומה דמו. אי נמי, בידים תחלות עסקינן, ור׳ שמעון בן אלעזר היא כדאיתא פרק ב׳ דחולין:

ובית הלל אומרים נותן לגת בידים טמאות ומפריש תרומתו בטהרה. לפי שלא הוכשרו כיון דבצרן מתחילה לאכילה:

מן העביט ומן המשטיח של עלים. עביט הוא כלי שנותנים בו הענבים כשבוצרים אותן לגת. ומשטיח של עלים, ששטחו העלים על פני האדמה ונתנו הענבים עליהם. והשתא מוכחא מלתא דהבוצר ענבים הללו מתחילה, לגת בצרן ולא לאכילה, הלכך שוים בית שמאי ובית הלל בהא דנותן בידים טהורות, דהא שתיק ליה הלל לשמאי בפרק קמא דשבת והודה לו שהבוצר לגת הוכשר: