Mishnah.org Logo

Mishnayos Sukkah Perek 5 Mishnah 7

סוכה פרק ה׳ משנה ז׳

7

At three times during the year, all twenty-four priestly watches have equal status, in that all receive a share in the Temple service independent of the standard order of the watches and all receive a share in the accompanying gifts of the priesthood: In the portions of the offerings of the Festivals sacrificed on the altar and in the distribution of the shewbread on Shabbat during the Festivals. On Shavuot that coincides with Shabbat, when the two loaves offered on Shavuot would be distributed together with the distribution of the shewbread, the priest charged with the distribution says to each priest: Here is matza from the shewbread for you, and here is leavened bread from the two loaves for you. The principle is that the priestly watch whose time is fixed during the Festival sacrifices the daily offerings during the Festival, as well as vow-offerings, free-will offerings, and all other communal offerings. And that watch sacrifices all of them even during the Festival, when other aspects of the service are shared by all the watches. In the case of a Festival that occurs adjacent to Shabbat, both when it occurs preceding it and when it occurs following it, all the watches that arrived early or remained late to serve in the Temple were of equal status in the distribution of the shewbread on that Shabbat.

בִּשְׁלשָׁה פְרָקִים בַּשָּׁנָה הָיוּ כָּל מִשְׁמָרוֹת שָׁווֹת בְּאֵמוּרֵי הָרְגָלִים וּבְחִלּוּק לֶחֶם הַפָּנִים. בַּעֲצֶרֶת אוֹמְרִים לוֹ, הֵילָךְ מַצָּה הֵילָךְ חָמֵץ. מִשְׁמָר שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ, הוּא מַקְרִיב תְּמִידִין, נְדָרִים וּנְדָבוֹת וּשְׁאָר קָרְבְּנוֹת צִבּוּר, וּמַקְרִיב אֶת הַכֹּל. יוֹם טוֹב הַסָּמוּךְ לְשַׁבָּת, בֵּין מִלְּפָנֶיהָ בֵּין מִלְּאַחֲרֶיהָ, הָיוּ כָל הַמִּשְׁמָרוֹת שָׁווֹת בְּחִלּוּק לֶחֶם הַפָּנִים:

ז׳
Bartenura

באימורי הרגלים – in what is offered on the Festivals, that is to say, the sacrifices that are offered on the Festivals, where all the divisions of duty for priests were equivalent, such that the breast and the foreleg of the Festival peace-offerings of each and every person and the burnt offerings made for appearance [in the Temple] and of the Additional offerings/Musaf of the community and the goats of the sin-offerings.

ובחלוק לחם הפנים – when the Shabbat occurred during the festival, for on the Sabbath they would remove it and set up another, as it is written (Leviticus 24:8): “He shall arrange them before the LORD regularly every sabbath day…”

ובעצרת – when it occurred on Shabbat, and there is division/distribution of the Hametz/leavened two loaves [of Shew Bread] and the distribution of the Shew Bread when it is unleavened, we say to each and every one that we are giving him their portion of the shewbread, “here you have unleavened.” For since we do not divide a sacrifice corresponding to a sacrifice, but from each sacrifice each person takes his portion, as we derive it from (Leviticus 7:10): “[But every other grain offering, with oil mixed in or dry,] shall go to the sons of Aaron all alike,” therefore, we announce to him when we give him his portion, whether from unleavened bread or from leavened bread.

משמר שזמנו קבוע – to serve on this Shabbat where a Festival occurs during it.

מקריב תמידין – which are not for the Festival.

נדרים ונדבות – which had been vowed or donated all year long and they were brought on the Festival.

וכל קרבנות צבור – which includes the bull for the unconscious/forgetful matter of the entire community and the goats for idolatry when the court erred collectively in their teaching and most of the community followed their decision, and if it this occurred on the Festive, the division of duty whose time is fixed offers that sacrifice.

מקריב את הכל – to include the altar’s summer time (a time when the altar was unemployed for private offerings, and the free-will burnt offerings had to be supplied from the Temple fund – see Mishnah Shekalim, Chapter 4, Mishnah 4 and Talmud Sukkah 56a), when it is unused for the offerings of the daily offerings have ceased and they do not bring thee vows or donations, they take from the excess monies from the remnant of the Temple treasury for congregational sacrifices and purchase from it burnt-offering sacrifices and offer them, and they are donations of the community, and even those if they were offered on the Festival, the priestly division of duty whose time is fixed offers them.

בין מלפניה בין מלאחריה – if Yom Tov/The Jewish Festival fell after Shabbat, even though there would not be a Sabbath during the Festival, even so, since it is necessary to advance their coming from Friday for the Festival, for on the Sabbath, they would not be able to come, we divide the shewbread [between them]. And similarly, if the eighth day came before it on Friday/the Eve of the Sabbath, even though there is no Sabbath in the midst of the Festival, we divide it [among them], for they would not be able to go.

באמורי הרגלים. במה שאמור ברגלים, כלומר בקרבנות האמורים ברגל היו כל המשמרות שוות, כגון חזה ושוק של שלמי חגיגה של כל יחיד ויחיד, ועולות של עולת ראיה ושל מוספי צבור ושל שעירי חטאות:

ובחלוק להם הפנים. כשאירע שבת ברגל. שבשבת מסלקין אותו ומסדרין אחר כדכתיב (ויקרא כ״ד) ביום השבת יערכנו:

ובעצרת. כשאירע בשבת, ויש בו חילוק חמץ של שתי הלחם וחלוק לחם הפנים שהיא מצה, אומרים לו לכל אחד כשנותנים לו חלקו בלחם הפנים הילך מצה, וכשנותנים לו חלקו בשתי הלחם אומרים לו הילך חמץ. לפי שאין חולקים קרבן כנגד קרבן, אלא מכל קרבן כל אחד נוטל חלקו, כדנפקא לן מלכל בני אהרן תהיה איש כאחיו (שם ז׳), לפיכך מודיעין אותו שנותנים לו חלקו בין בחמץ בין במצה:

משמר שזמנו קבוע. לשמש בשבת זו שחל הרגל להיות בתוכה:

מקריב תמידין. שהרי אינן בשביל הרגל:

נדרים ונדבות. שנדרו ונדבו כל השנה והביאום ברגל:

וכל קרבנות צבור. לאתויי פר העלם דבר של צבור ושעירי עבודת כוכבים ששגגו ב״ד וטעו בהוראה ועשו רוב הקהל על פיהם. ואם אירע כן ברגל, משמר שזמנו קבוע מקריבין אותו:

מקריב את הכל. לאתויי קיץ המזבח, כשהוא בטל שכלתה הקרבת התמיד ואין מביאין שם נדר או נדבה, לוקחין ממעות המותרות משיירי הלשכה וקונין מהן קרבנות עולות ומקריבין אותן, והן נדבת צבור. ואף אלו אם קרבו ברגל משמר שזמנו קבוע מקריב אותן:

בין מלפניה בין מלאחריה. אם חל יו״ט לאחר השבת אע״ג דלא הוה ליה שבת בתוך החג, אפ״ה הואיל וצריכין להקדים ביאתן מע״ש בשביל יו״ט שהרי בשבת לא יוכלו לבוא, חולקים בלחם הפנים. וכן אם חל שמיני לפניה בערב שבת, אע״פ שאין השבת בתוך החג, חולקים, הואיל ולא יוכלו ללכת: