Mishnah.org Logo
Perek 3

Mishnayos Sukkah Perek 3 Mishnah 11

סוכה פרק ג׳ משנה י"א

11
In a place where they were accustomed to repeat certain verses, he, too, should repeat them. If the custom is to recite them plainly, without repetition, he should recite them plainly. In a place where the custom is to recite a blessing after hallel, he should recite a blessing. Everything is in accordance with the local custom in these matters. In the case of one who purchases a lulav from another who is an am ha’aretz during the Sabbatical Year, the seller gives him an etrog along with it as a gift, as he is not permitted to purchase the etrog during the Sabbatical Year because it is prohibited to engage in commerce with Sabbatical-Year produce.

מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִכְפֹּל, יִכְפֹּל. לִפְשֹׁט, יִפְשֹׁט. לְבָרֵךְ אַחֲרָיו, יְבָרֵךְ אַחֲרָיו. הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. הַלּוֹקֵחַ לוּלָב מֵחֲבֵרוֹ בַשְּׁבִיעִית, נוֹתֵן לוֹ אֶתְרוֹג בְּמַתָּנָה, לְפִי שֶׁאֵין רַשַּׁאי לְלָקְחוֹ בַשְּׁבִיעִית:

י"א

מקום שנהגו לכפול – Each and every verse from (Psalms 116:21): “I praise You, [for You have answered me],” and below until the conclusion of Hallel, we double/recite this twice, because the entire chapter from “Praise the LORD, for He is good” (Psalms 116:1) until “I praise You, for You have answered me” (Psalms 116:21), all of it is doubled in the Bible, but from “I praise You” and below is not double; therefore, it became the practice to recite these Biblical verses twice.

לברך אחריו – everything is according to the custom of the locale/country, but the Blessing before the [recitation of] Hallel is a Mitzvah in every place and is not dependent upon custom.

הלוקח לולב מחבירו – an ignoramus.

בשביעית – for the ignoramuses are suspect on the Seventh year [produce], and assuming that the cost of the Lulav he can give him because the Lulav is a mere tree, and it has no [intrinsic] holiness of the Seventh year, but the cost of an Etrog/citron he cannot give him, for the fruits of the Seventh year must be removed in the seventh year, them and their value; therefore, it is necessary to take the Etrog from him as a gift and not to give him its monetary value, lest the ignoramus not remove them in the holiness of the Seventh Year.

מקום שנהגו לכפול. כל פסוק ופסוק מאודך ולמטה עד סוף ההלל כופלים, לפי שכל אותו הפרק מהודו לה׳ כי טוב עד אודך כי עניתני כולו כפול במקרא, ומאודך ולמטה אינו כפול, לכך נהגו לכפול המקראות הללו:

לברך אחריו. הכל כמנהג המדינה. אבל ברכת הלל לפניו מצוה היא בכל מקום ואינו תלוי במנהג:

הלוקח לולב מחבירו. עם הארץ:

בשביעית. שעם הארץ חשוד על השביעית. ונהי דדמי לולב יכול ליתן לו לפי שלולב עץ בעלמא הוא ואין בו קדושת שביעית, דמי אתרוג אינו יכול ליתן לו, שפירות שביעית צריכין להתבער בשביעית הן ודמיהן, הלכך צריך שיקח ממנו האתרוג במתנה ולא יתן לו דמיו, שמא לא יבערם עם הארץ בקדושת שביעית: