Mishnayos Sotah Perek 7 Mishnah 6
Change text layout:
סוטה פרק ז׳ משנה ו׳
How is the Priestly Benediction recited? In the country, i.e., outside the Temple, the priest recites the verses as three blessings, pausing between each verse while the people respond amen. And in the Temple, the priests recite all three verses as one blessing, after which the people respond: Blessed be the Lord, God, the God of Israel, from eternity to eternity, as is the customary response to blessings in the Temple. In the Temple, the priest utters the name of God as it is written in the Torah, i.e., the Tetragrammaton, and in the country they use its substitute name of Lordship. In the country, the priests lift their hands so they are aligned with their shoulders during the benediction. And in the Temple they lift them above their heads, except for the High Priest, who does not lift his hands above the frontplate. Since the Tetragrammaton is inscribed on it, it is inappropriate for him to lift his hands above it. Rabbi Yehuda says: Even the High Priest lifts his hands above the frontplate, as it is stated: “And Aaron lifted up his hands toward the people and blessed them” (Leviticus 9:22).
בִּרְכַּת כֹּהֲנִים כֵּיצַד, בַּמְּדִינָה אוֹמְרִים אוֹתָהּ שָׁלשׁ בְּרָכוֹת, וּבַמִּקְדָּשׁ בְּרָכָה אֶחָת. בַּמִּקְדָּשׁ אוֹמֵר אֶת הַשֵּׁם כִּכְתָבוֹ, וּבַמְּדִינָה בְכִנּוּיוֹ. בַּמְּדִינָה כֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים אֶת יְדֵיהֶן כְּנֶגֶד כִּתְפֵיהֶן, וּבַמִּקְדָּשׁ עַל גַּבֵּי רָאשֵׁיהֶן, חוּץ מִכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁאֵינוֹ מַגְבִּיהַּ אֶת יָדָיו לְמַעְלָה מִן הַצִּיץ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף כֹּהֵן גָּדוֹל מַגְבִּיהַּ יָדָיו לְמַעְלָה מִן הַצִּיץ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ט) וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם:
Bartenura
במדינה אומר אותה שלש ברכות. שמפסיקין הכהנים בין פסוק לפסוק, ועונים הצבור אמן:
ובמקדש ברכה אחת. לפי שאין עונים אמן במקדש ואין כאן שום הפסק:
ככתבה. ביו״ד ה״א:
בכנויו. באל״ף דל״ת. שאין מזכירין השם בכתבו אלא במקדש בלבד, שנאמר (שמות כ׳:כ״א) בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך, סרס המקרא ודרשהו, בכל המקום אשר אבוא אליך וברכתיך, דהיינו במקדש, שם אזכיר את שמי:
כנגד כתפיהן. מפני שצריך נשיאת כפים, דכתיב וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם, וכתיב (דברים י״ח:ה׳) הוא ובניו כל הימים, מה הוא בנשיאות כפים אף בניו בנשיאת כפים כל הימים:
ובמקדש. שמברכים את העם בשם המפורש ושכינה למעלה מקשרי אצבעותיהם, מגביהים ידיהם למעלה מראשיהם:
שאין מגביה ידיו למעלה מן הציץ. מפני שהשם כתוב בו. ואין הלכה כר׳ יהודה:
במדינה אומר אותה שלש ברכות – that the Kohanim interrupt between each verse, [and the community] answers [Amen].
ובמקדש ברכה אחת – because they do not answer “Amen” in the Temple and there is no interruption here.
ככתבה – with a Yud, Heih (i.e., the letters of the name of God).
בכנויו – with an Aleph, Daleth [Nun, Yud] for we don’t mention God’s name as it is written other than in the Temple alone, as it states (Exodus 20:21): “in every place where I cause My name to be mentioned, I will come to you and bless you.” The Biblical text transposed it and expounded upon it: In every place that I will come to you and bless you, which is in the Temple–Sanctuary, there I will mention My name.
כנגד כתפותיהם – because it requires the lifting of the palms of the hands, as it is written (Leviticus 9:22): “Aaron lifted up his hands toward the people and blessed them.” And it is written (Deuteronomy 18:5): “him and his descendants [to be in attendance for service in the name of the LORD] for all time.” Just as he is with the raising of his hands, so too his descendants–children also with the raising of their hands for all time.
ובמקדש – when they bless the people with the holy name of God and Divine Presence is above from the second joints of their fingers, they lift their hands above their heads.
שאין מגביה ידיו למעלה מן הציץ – because the name of God is written upon it. But the Halakha is not according to Rabbi Yehuda.