Mishnayos Shevuos Perek 7 Mishnah 4
Change text layout:
שבועות פרק ז׳ משנה ד׳
How does this halakha apply to one whose opposing litigant is suspect with regard to the taking of an oath and therefore is not permitted to take the oath? One is considered suspect with regard to oaths if he has been found to have taken a false oath, whether it was an oath of testimony, or whether it was an oath on a deposit, or even an oath taken in vain, which is a less severe prohibition. There are also categories of people who by rabbinic decree are considered suspect with regard to oaths: If one of the litigants was a dice player, or one who lends with interest, or among those who fly pigeons, or among the vendors of produce of the Sabbatical Year, then the litigant opposing him takes an oath and receives payment of his claim. If both litigants were suspect, the oath returned to its place. This is the statement of Rabbi Yosei, and will be explained in the Gemara. Rabbi Meir says: Since neither can take an oath, they divide the disputed amount.
וְשֶׁכְּנֶגְדּוֹ חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה כֵּיצַד, אַחַת שְׁבוּעַת הָעֵדוּת וְאַחַת שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן, וַאֲפִלּוּ שְׁבוּעַת שָׁוְא. הָיָה אֶחָד מֵהֶן מְשַׂחֵק בְּקֻבְיָא, וּמַלְוֶה בְרִבִּית, וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים, וְסוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית, שֶׁכְּנֶגְדּוֹ נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. הָיוּ שְׁנֵיהֶן חֲשׁוּדִין, חָזְרָה הַשְּׁבוּעָה לִמְקוֹמָהּ, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, יַחֲלֹקוּ:
Bartenura
ואפילו שבועת שוא. לא מבעיא שבועת עדות ושבועת הפקדון דאית בהו כפירת ממון דהוי רע לשמים ולבריות, אלא אפילו שבועת שוא, דאינו אלא רע לשמים, שכנגדו נשבע ונוטל. ושבועת ביטוי לא קתני, דשבועת ביטוי דלהבא כגון אוכל ולא אוכל, איכא למימר כי אישתבע בקושטא אישתבע, שבדעתו היה לקיימו, ואע״פ שכפאו יצרו ועבר עליה אינו חשוד בכך על השבועה. אבל ביטוי דלשעבר, אבלתי ולא אכלתי, דמי לשבועת שוא, שהרי הוציא שבועת שקר מפיו:
היה אחד מהן משחק בקוביא. תנא פסולא דאורייתא וקתני פסולא דרבנן:
מפריחי יונים. אית דמפרשי, אם תקדים יונתך ליונתי אתן לך כך וכך, והיינו שחוק. ואית דמפרשי, שמגדל יונה מלומדת להביא יונים לבית בעליה, ויש בהן גזל מפני דרכי שלום:
וסוחרי שביעית. עושים סחורה מפירות שביעית, והתורה אמרה לאכלה ולא לסחורה:
חזרה שבועה למקומה. אית דמפרשי בגמרא, חזרה לסיני, לשבועת הר סיני שהשביע הקב״ה את ישראל לא תגזול, והוא יפרע מן הכופר ממון לחברו, אבל ב״ד אין נזקקין לא לשבועה ולא לפרעון. ואית דמפרשי, חזרה שבועה למחויב לה, על זה שהודה במקצת, וכיון שאינו יכול לישבע שהרי חשוד הוא, ישלם:
שבועת שוא – needless to say/not only t an oath of testimony and an oath of deposit which have in them the denial of money which is bad/evil for Heaven (k.e., God) and for humanity, but even an oath taken in vain, which is only bad regarding Heaven, for corresponding to it, he takes an oath and takes [his payment]. But the oath on a statement (i.e., taken by a person to reinforce a promise or an obligation or to confirm the veracity of a story) is not taught, for the oath on a statement is regarding the future, as for example, “I will eat or I won’t eat,” one could say that when he took the oath, he took that oath truthfully, for it was his intention to fulfill it, and even though his inclination compelled him and he transgressed upon it, he is not suspected upon this through the oath. But [an oath] of statement of the past [action], “I ate, I ate,” it is similar to an oath taken in vain, for he pronounced a false oath form his lips.
היה אחד מהן משחק בקוביא – {The Mishnah] taught those who are ineligible from the Torah and also taught those who are ineligible according to the Rabbis (see Tractate Rosh Hashanah, Chapter 1, Mishnah 8 and Tractate Sanhedrin, Chapter 3, Mishnah 3, for similar listings to that found in our Mishnah).
ומפריחי יונים – there are those who interpret, if your dove will come before my dove, I will give you such-and-such, which is equivalent to gambling, and there are those who explain that he raises a knowledgeable pigeon who to bring pigeons to the house of its owner, and there with these theft because of the ways of peace.
וסוחרי שביעית – they do business with Seventh-year produce, and the Torah stated (Leviticus 25:6): “[But you may] eat [whatever the land during its sabbath will produce,” but not for business.
חזרה שבועה למקומה – There are those who interpret in the Gemara (Tractate Shevuot 47a) that it returned to Sinai, to the oath at Mount Sinai that the Holy One, Blessed be He caused the Isralites to swear that they would not steal , and he He will collect from the indemnity the money for his fellow, but the Jewish court has no need neither for the an oath nor for collection. But there are those who interpret that the oath returned to the one liable for it, on that he admitted to part, and since he cannot take an oath, he is suspect and he must pay.