Mishnayos Shevuos Perek 3 Mishnah 2
Change text layout:
שבועות פרק ג׳ משנה ב׳
2
If he said: On my oath I will not eat, and then he ate wheat bread and barley bread and spelt bread, he is liable to bring only one offering. If he said: On my oath I will not eat wheat bread or barley bread or spelt bread, and then he ate all of them, he is liable to bring an offering for each and every one.
שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל, וְאָכַל פַּת חִטִּין וּפַת שְׂעֹרִין וּפַת כֻּסְּמִין, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל פַּת חִטִּין וּפַת שְׂעֹרִין וּפַת כֻּסְּמִין, וְאָכַל, חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת:
ב׳
Bartenura
חייב על כל אחת ואחת. מדקאמר פת ופת על כל מין ומין, שמע מינה לחלק. דאי לאסור עליו מינים הללו ותו לא, הוה ליה למימר פת חטים וכן של שעורים וכן של כוסמין:
חייב על כל אחת ואחת – for since he stated, “bread” and “bread of each and every species,” one learns from it to allot/assign, for if it is to prohibit upon him these species and no others, he would have had to state, bread [made from] wheat, and similarly that of barley and that of spelt.