Mishnayos Shevuos Perek 1 Mishnah 7
Change text layout:
שבועות פרק א׳ משנה ז׳
Israelites and priests and the anointed priest, i.e., the High Priest, achieve atonement from the scapegoat equally. What is the difference between Israelites, priests, and the anointed priest? The difference is only that the priests achieve atonement for their defiling of the Temple or its sacrificial foods through the bull that the High Priest offers on Yom Kippur, whereas the Israelites achieve atonement for defiling caused by them through the goats that are sacrificed on Yom Kippur. Rabbi Shimon says: With regard to the defiling of the Temple or its sacrificial foods, just as the blood of the goat, whose blood presentation is performed inside the Sanctuary, atones for Israelites, so too, the blood of the bull of the High Priest, whose blood presentation is also performed inside the Sanctuary, atones for the priests. And for all other transgressions, just as the confession made over the scapegoat atones for Israelites, so too, the confession made over the bull atones for the priests.
אֶחָד יִשְׂרְאֵלִים, וְאֶחָד כֹּהֲנִים, וְאֶחָד כֹּהֵן מָשׁוּחַ. מַה בֵּין יִשְׂרְאֵלִים לְכֹהֲנִים וּלְכֹהֵן מָשׁוּחַ, אֶלָּא שֶׁדַּם הַפָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כְּשֵׁם שֶׁדַּם הַשָּׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִפְנִים מְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל, כָּךְ דַּם הַפָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים. כְּשֵׁם שֶׁוִּדּוּיוֹ שֶׁל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל, כָּךְ וִדּוּיוֹ שֶׁל פָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים:
Bartenura
אחד ישראל ואחד כהנים. הכי קאמר, אחד ישראל ואחד כהנים ואחד כהן משוח מתכפרים בשעיר המשתלח בשאר עבירות, ואין חילוק ביניהם:
אלא שדם הפר מכפר על הכהנים על טומאת מקדש וקדשיו. כל מה ששעיר הפנימי מכפר על ישראל, דהיינו תליית ישראל על שיש בה ידיעה בתחלה ואין בה ידיעה בסוף וזדון טומאת מקדש וקדשיו, וכן כפרת שעיר החיצון פרו של כהן גדול הקרב ביוה״כ מכפר על הכהנים:
ר״ש אומר כשם. שאתה מודה בדם השעיר הפנימי שמכפר על ישראל כפרתו בלא שום וידוי, שאין וידוי בשעיר הפנימי אלא בשעיר המשתלח, כך דם הפר בלא שום וידוי מכפר על הכהנים על טומאת מקדש וקדשיו. אייתר ליה וידויו של פר במקום וידוי של שעיר המשתלח לכפר על הכהנים בשאר עבירות, ואין להם כפרה בשעיר המשתלח:
אחד ישראל ואחד כהנים – this is what he said: [It effects atonement all the same] whether one is an Israelite or whether one is a Kohen or whether one is an anointed priest, the goat that is sent away atones in the rest of the sins and there is no distinction between them.
אלא שדם הפר מכפר על הכהנים על טומאת מקדש וקדשיו – all that the inner goat expiates for the Jewish people (i.e., non-Kohanim), meaning/it is identical with the suspense/doubt of the Israelites depend upon an awareness [of sin] at the beginning but there isn’t awareness at the end, and willful defilement of the Sanctuary and its Holy Things, and similarly the atonement of the outer goat, the bullock of the High Priest that is sacrificed on Yom Kippur which atones for the Kohanim.
רבי שמעון אומר כשם – that you admit regarding the blood of the inner goat that atones for the Israelites, an expiation without confession, for there is no confession regarding the inner goat, other than the goat which is sent away, so too, the blood of the bullock without any confession atones for the Kohanim on their defilement of the Sanctuary and its Holy Things, one adds for him his confessions of the bullock in place of the confession of the goat that is sent away to expiate for the Kohanim with the rest of the sins, for they have no atonement with the goat that is sent away.