Mishnayos Sheviis Perek 7 Mishnah 5
Change text layout:
שביעית פרק ז׳ משנה ה׳
The lulavim of hawthorn trees and carobs the laws of sheviit apply to them and to their money substitutes, the law of removal applies to them and to their money substitutes. The lulavim of the terebinth, the pistachio tree and the white thorn, the laws of sheviit apply to them and to their money substitutes, but the law of removal does not apply to them and to their money substitutes. But as for the leaves the law of removal applies, since they fall from their stem.
לוּלְבֵי זְרָדִים וְהֶחָרוּבִין, יֵשׁ לָהֶם שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית, יֵשׁ לָהֶן בִּעוּר וְלִדְמֵיהֶן בִּעוּר. לוּלְבֵי הָאֵלָה וְהַבָּטְנָה וְהָאֲטָדִין, יֵשׁ לָהֶם שְׁבִיעִית, וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית, אֵין לָהֶם בִּעוּר וְלֹא לִדְמֵיהֶן בִּעוּר. אֲבָל לֶעָלִין יֵשׁ בִּעוּר, מִפְּנֵי שֶׁנּוֹשְׁרִין מֵאֲבִיהֶן:
Bartenura
לולבי זרדין. לולבי אילן ששמו זרדתא:
לולבי האלה. לשון כאלה וכאלון (ישעיהו ו׳:י״ג) בערבי באלו״ט ובלע״ז גלנד״י:
בטנה. מלשון בטנים ושקדים בלשון ערבי פאסת״ק:
ואטדים. מין ממיני הקוצים שצומחים בו גרעינים שחורים קשים והן נאכלים:
אבל לעלים. של כל אלו יש ביעור, דאע״ג דלולבים אין נושרים ואין אני קורא בהם ולבהמתך ולחיה, כלה לחיה מן השדה כלה לבהמתך מן הבית, מ״מ העלים נושרים הן ממקום חבורן. ולענפים שהם מחוברים בו קרי אביהן, וכיון שהם נושרים יש להם ביעור:
לולבי זרדים (young sprouts of the service-tree, the interior of which is eaten as a relish) – the branches of the tree whose name is “sorb.”
לולבי האלה (branches of the terebinth) – the language of (Isaiah 6:13): “[It shall be ravaged] like the terebinth and the oak, [of which stumps are left even when they are felled: its stump shall be a holy seed],” BALLUT in Arabic and GALNADI in the froeign language.
בטנה (pistachio) – from the language of (Genesis 43:11): “pistachio nuts and almonds”; in Arabic, POSTAK.
והאטדים (white thorn)– a kind of the species of thorns that grow in it hard black stones/kernels and they are eaten.
אבל לעלים – of all of these there is removal, even though the branches do not fall, and I do not call them (Leviticus 25:7): “and your cattle and the beasts] in your land may eat all its yield],” they cease to beasts from the field; cease to your cattle from the house, nevertheless, the leases that fall are from the place of their attachment. And the branches which are attached are called, “their fathers,” and since they fall, they have removal.