Mishnayos Sheviis Perek 4 Mishnah 1
Change text layout:
שביעית פרק ד׳ משנה א׳
At first they said: a man may gather wood, stones and grasses from his field, just as he was allowed to do from the field of his fellow, the large ones. When the transgressors increased, they decreed that this one may gather from this one’s field and this one may gather from this one’s field, but not as a [mutual] favor. It doesn’t need to be said that no stipulation can be made for food.
בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים, מְלַקֵּט אָדָם עֵצִים וַאֲבָנִים וַעֲשָׂבִים מִתּוֹךְ שֶׁלּוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא מְלַקֵּט מִתּוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ, אֶת הַגַּס הַגָּס. מִשֶּׁרַבּוּ עוֹבְרֵי עֲבֵרָה, הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא זֶה מְלַקֵּט מִתּוֹךְ שֶׁל זֶה, וְזֶה מְלַקֵּט מִתּוֹךְ שֶׁל זֶה, שֶׁלֹּא בְטוֹבָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁיְּקַצֵּץ לָהֶם מְזוֹנוֹת:
Bartenura
בראשונה כדרך שהוא מלקט מחברו את הגס הגס. הכי מפרשא מתניתין בירושלמי בראשונה היו אומרים מלקט אדם בתוך שלו את הגס הגס כדרך שמלקט בשל חבירו בין גסין בין דקין, ואע״ג דעצים ועשבים כשמלקטים אותן מתוך השדה מתקן השדה לזריעה, כשמלקט הגס כלומר העצים והעשבים הגסים ומניח את הדקין תלינן דצריך לעצים הוא ולאו לתקן את הקרקע קעביד, כדרך דתלינן במלקט בשדה חבירו בין דקין ובין גסין דלא עביד אינש לתקן שדה חבירו ומידע ידיע דלעצים הוא צריך:
משרבו עוברי עבירה. שהיו מלקטין בשדותיהן בין דקים בין גסין והן אומרים בגסים לקטנו:
שלא בטובה. שאין חבירו מחזיק לו טובה דהשתא ודאי לא אתי למלקט הדקין, כיון שאין חבירו מחזיק לו טובה על זה:
ואין צריך לומר שיקצץ להם מזונות. שיאמר לו לקוט משדי היום ואתן לך מזונותיך, דפשיטא דאסור:
בראשונה. כדרך שהוא מלקט מחברו את הגס הגס – this Mishnah is explained in the Jerusalem [Talmud]. – at first they would say that a person could gather within his own [field] the large ones in the manner that he gathers that of his neighbor, whether large whether small, and even though that wood and grasses when we collect them from within the field, he is clearing the field for sowing, when he gathers the large ones, meaning to say, the wood and the large grasses and leaves the small ones, we rely that he needs the wood and not to clear/repair the land he is doing so, in the manner that we rrely with someone who gathers in the field of his neighbor whether small or whether large, for a person doesn’ act to clear/repair the field of his neighbor and he certainly knows that it is for the wood tha the needs.
משרבו עוברי עבירה – that they would gather in the fields whether small whether large, and they say hat we gathered large ones.
שלא בטובה – that his neighbor does not attach merit, for now, he certainly does not come to gather the small ones, since his friend does not attach merit to this for now, he certainly doesn’t come to gather the small ones, since his neighbor does not attach merit on this.
אין צריך לומר שיקצץ להם מזונות – that he would say to him, gather from my field today and I will give you your meals, for that is clearly prohibited.