Mishnah.org Logo

Mishnayos Sheviis Perek 10 Mishnah 1

שביעית פרק י׳ משנה א׳

1

The sabbatical year cancels a debt written in a document or one not written in a document. A debt to a shop is not cancelled, but if it had been converted into the form of a loan, then it is cancelled. Rabbi Judah says: the former debt is always cancelled. A wage-debt to a worker is not cancelled, but if it had been converted into a loan it is cancelled. Rabbi Yose says: the [payment for] any work that must cease with the seventh year, is cancelled, but if it need not cease with the seventh year, then it is not cancelled.

שְׁבִיעִית, מְשַׁמֶּטֶת אֶת הַמִּלְוָה בִּשְׁטָר וְשֶׁלֹּא בִשְׁטָר. הַקָּפַת הַחֲנוּת, אֵינָהּ מְשַׁמֶּטֶת, וְאִם עֲשָׂאָהּ מִלְוָה, הֲרֵי זֶה מְשַׁמֵּט. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הָרִאשׁוֹן הָרִאשׁוֹן מְשַׁמֵּט. שְׂכַר שָׂכִיר, אֵינוֹ מְשַׁמֵּט, וְאִם עֲשָׂאוֹ מִלְוָה, הֲרֵי זֶה מְשַׁמֵּט. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כָּל מְלָאכָה שֶׁפּוֹסֶקֶת בַּשְּׁבִיעִית, מְשַׁמֶּטֶת, וְשֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת בַּשְּׁבִיעִית, אֵינָהּ מְשַׁמֶּטֶת:

א׳
Bartenura

שביעית משמטת את המלוה – A person who loans his fellow and the Seventh Yeaer passed upon him after the loan [was made], he cannot claim [repayment of] his loan from his fellow, as it is written (Deuteronomy 15:2): “every creditor shall remit the due that he claims from his fellow.”

בשטר – that he wrote for him a document [for which] an obligation for which property is pledged and he mortgaged land upon the lender that looks like he who deposits as surety lands with him, nevertheless, the Seventh Year cancels it (i.e., the loan).

שקנה ממנו באמנה – that he bought from him in good faith.

ואם עשאה מלוה – that he intended [this] with the purchaser and the creditor settles the interests on the debtor as a loan (the note stating the combined amount of principal and interest as principal).

הראשון משמט – if he purchased it in good faith the first time from the hstore, and he retracted and purchased it a second time, the first [purchase] is made into a loan and is cancelled, but not the second. If he retracted and purchased it a third time, the first and second are made into a loan and the Seventh Year cancels them, but not the third, and such is the case always. The last one (i.e. purchase), the Seventh Year does not cancel and all the others, the Seventh Year cancels them, for since it was appropriate for that he should give him the money of the first one prior to his purchasing the second debts for merchandise payable at certain seasons and he did not give it, the first one becomes a loan, and similarly at all times. But the Halalkha is not like Rabbi Yehuda.

כל מלאכה שפוסקת בשביעית – if he hired this man from labors that stop in the Seventh Year, meaning to say, from labors that are forbidden to perform them in the Seventh Year such as plowing and reaping and working the land, this salary is made like a loan in the Seventh Year, and the Seventh Year cancels it, and if not, that this payment that he is obliged to him was from the rest of the labors that are not forbidden in the Seventh Year, it is not made like a loan and the Seventh Year does not cancel it. But the Halakha is not according to Rabbi Yossi.

שביעית משמטת את המלוה. המלוה את חברו ועברה עליו שביעית אחר ההלואה אינו יכול לתבוע הלואתו מחבירו כדכתיב (דברים ט״ו:ב׳) שמוט כל בעל משה ידו:

בשטר. שכתב לו שטר באחריות נכסים ושעבד קרקעות על המלוה דמיחזי כמי שמשכן קרקעות אצלו, אעפ״כ שביעית משמטתו:

הקפת החנות. שקנה ממנו באמנה:

אינה משמטת. דאין זה חוב ואין זו דרך מלוה:

ואם עשאה מלוה. שחשב עם הקונה וזקפן עליו במלוה:

הראשון הראשון משמט. אם לקח באמנה פעם ראשונה מן החנות וחזר ולקח שנייה הראשונה נעשית מלוה ומשמטת ולא השניה. חזר ולקח שלישית. ראשונה ושניה נעשו מלוות ושביעית משמטתן ולא השלישית. וכן לעולם, האחרונה אין שביעית משמטתה וכל האחרות שביעית משמטתן, הואיל והיה ראוי שיתן לו מעות הראשונה קודם שיקח השנית בהקפה ולא נתן נעשית הראשונה מלוה, וכן לעולם. ואין הלכה כרבי יהודה:

כל מלאכה שפוסקת בשביעית. אם שכר שכיר זה ממלאכות הפוסקות בשביעית, כלומר ממלאכות שאסור לעשותן בשביעית כגון חרישה וקצירה ועבודת קרקע, נעשה שכר זה בשביעית כמלוה, ושביעית משמטת, ואם לאו, ששכר זה שחייב לו היה משאר מלאכות שאין אסורות בשביעית, לא נעשה כמלוה ואין שביעית משמטת. ואין הלכה כרבי יוסי: