Mishnayos Sheviis Perek 1 Mishnah 4
Change text layout:
שביעית פרק א׳ משנה ד׳
If one of the trees was capable of bearing a cake of dried figs [weighing sixty manehs], and the other two unable; or, if two could do so, but one cannot, then they may plow them only for their own needs. [This is the rule if the number of trees is] from three to nine, but if there were ten trees or more, whether they produce [the requisite amount of fruit or not] the whole bet seah may be plowed on their account. As it says: “In plowing and in harvesting, you shall rest” (Ex 34:21). It was unnecessary to state plowing and harvesting in the seventh year, rather [what it means is] the plowing of the year preceding which encroaches on the sabbatical year, and the harvest of the seventh year which extends into the year after. Rabbi Ishmael says: just as plowing is an optional act, so harvesting [referred to in the verse] is optional, thus excluding the harvesting of the omer [which is obligatory].
הָיָה אֶחָד עוֹשֶׂה כִּכַּר דְּבֵלָה וּשְׁנַיִם אֵין עוֹשִׂין, אוֹ שְׁנַיִם עוֹשִׂין וְאֶחָד אֵינוֹ עוֹשֶׂה, אֵין חוֹרְשִׁין לָהֶם אֶלָּא לְצָרְכָּן, עַד שֶׁיִּהְיוּ מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד תִּשְׁעָה. הָיוּ עֲשָׂרָה, מֵעֲשָׂרָה וּלְמַעְלָה, בֵּין עוֹשִׂין בֵּין שֶׁאֵינָן עוֹשִׂין, חוֹרְשִׁין כָּל בֵּית סְאָה בִּשְׁבִילָן. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד) בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת, אֵין צָרִיךְ לוֹמַר חָרִישׁ וְקָצִיר שֶׁל שְׁבִיעִית, אֶלָּא חָרִישׁ שֶׁל עֶרֶב שְׁבִיעִית שֶׁהוּא נִכְנָס בַּשְּׁבִיעִית, וְקָצִיר שֶׁל שְׁבִיעִית שֶׁהוּא יוֹצֵא לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, מָה חָרִישׁ רְשׁוּת, אַף קָצִיר רְשׁוּת, יָצָא קְצִיר הָעֹמֶר:
Bartenura
עד שיהיו מג׳ ועד ט׳. כלומר דין זה שאמרנו היינו מג׳ ועד ט׳, אבל אם היו עשרה או יותר אע״פ שאינן עושין חורשין:
שנאמר בחריש ובקציר תשבות. ארישא קאי דתנן אין חורשין להן אלא לצרכן. ומנין שאין חורשין כל הבית סאה שנאמר בחריש ובקציר תשבות, ואם אינו ענין לשבת בראשית שכבר נאמר (שמות כ׳:ט׳) ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך, ולא לשמטה שכבר נאמר (ויקרא כ״ה:ג׳) שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך, תנהו ענין לאסור ב׳ פרקים של ערב שביעית, מפסח לשדה לבן, ומעצרת לשדה אילן. והכי קאמר קרא בחריש שקצירו אסור ואיזה זה חריש של ערב שביעית שנכנס לשביעית תשבות. ובקציר שחרישו אסור ואיזה זה קציר של שביעית שיוצא למוצאי שביעית, נמי תשבות, שספיחים שגדלו בשביעית או שעבר וזרע בשביעית אסור לקצרם בשמינית:
ר׳ ישמעאל אומר. לעולם בשבת משתעי קרא כפשטיה ואתא לאשמעינן מה חריש רשות שאין לך חריש של מצוה אף קציר דאמר רחמנא תשבות בקציר של רשות יצא קציר העומר שהוא מצוה דבעינן קצירה לשמה שזה דוחה את השבת:
עד שיהיו מג' ועד ט' – meaning to say, this law that we stated, meaning from three until nine [trees], but if there were ten [trees] or more, even though they don’t produce [fruit], we plough [the entire Bet Seah].
שנאמר בחריש ובקציר תשבות – it refers to the first clause, as it is taught [at the conclusion of Mishnah 3 of this chapter): “We plow them only according to their need.” And from where do we learn that we don’t plough the entire Bet Seah, as it states (Exodus 34:21): “ you shall cease from labor even at plowing time and harvest time,” and if it has no connection with the Sabbath of Creation, as it is already stated (Exodus 20:9): “Six days you shall labor and do all your work,” and not for Shemittah/the Sabbatical Year , for it already states (Leviticus 25:3): “Six years you may sow your field and six years you may prune your vineyard [and gather in the yield],” teach it in connection with the two periods of the Eve of the Seventh (i.e., Sabbatical) year – from Passover for a grain or vegetable field/a bright field without shade, and from Shavuot for an orchard (see Tractate Sheviit, Chapter 2, Mishnah 1). And this is what the Biblical verse said: “at plowing time” when its harvesting is forbidden. And which is this? The plowing of the Eve of the Seventh year [which enters into the Seventh year] you should cease/rest, and in the harvesting, where plowing is forbidden. And which is this? This is the harvesting of the Seventh year that extends into the year following the Sabbatical year, you should alsorest/cease, and the after-growth/spontaneous growth (see Tractate Sheviit, Chapter 9, Mishnah 1) that grew during the Sabbatical year or that if he transgressed and sowed on the Sabbatical year is forbidden to harvest them in the eighth year.
ר' ישמעאל אומר – the Biblical verse always talks about the Sabbath as its plain meaning, and it comes to inform us: just as plowing [which] is a voluntary act [is prohibited on the Sabbath], for you do not have a commanded form of plowing, so [only] harvesting, which the All-Merciful stated “you shall rest/cease,” [which likewise] is voluntary [is prohibited on the Sabbath] but excludes the harvesting of the Omer/the first sheaf [and is therefore permitted on the Sabbath – see Tractate Menahot, Chapter 10, Mishnah 9], that is a Mitzvah and that we require harvesting for its sake which supersedes the [observance of] the Sabbath.