Mishnah.org Logo

Mishnayos Shekalim Perek 4 Mishnah 5

שקלים פרק ד׳ משנה ה׳

5

The leftover incense from one year could not be used the following year, as it had been purchased with the shekels collected for the previous year. What would be done with it in order to make it usable? The Temple treasurers would set aside an amount of it equal to the value of the wages of the artisans who worked in the Temple. They would then desacralize that incense by transferring its sanctity to the money owed to the artisans. They would then give the incense to the artisans as their wages. Finally, they would return and buy back the incense from the artisans with funds from the new collection of shekels. If the new funds come on time, i.e., by the beginning of Nisan, they purchase the incense with funds from the new collection of shekels. And if not, they may still purchase it from the old collection, and it is valid.

מוֹתַר הַקְּטֹרֶת מֶה הָיוּ עוֹשִׂין בָּהּ, מַפְרִישִׁין (מִמֶּנָּה) שְׂכַר הָאֻמָּנִין, וּמְחַלְּלִין אוֹתָהּ עַל שְׂכַר הָאֻמָּנִין, וְנוֹתְנִין אוֹתָהּ לָאֻמָּנִין בִּשְׂכָרָן, וְחוֹזְרִין וְלוֹקְחִין אוֹתָהּ מִתְּרוּמָה חֲדָשָׁה. אִם בָּא הֶחָדָשׁ בִּזְמַנּוֹ, לוֹקְחִין אוֹתָהּ מִתְּרוּמָה חֲדָשָׁה. וְאִם לָאו מִן הַיְּשָׁנָה:

ה׳
Bartenura

נותר הקטורת – that remains every year.

מה היו עושין בה – to offer as incense to God in the next year, for there is no year without surplus for the incense was made into three-hundred and sixty-eight minas for three-hundred and sixty-five minas is like the three hundred and sixty-five days of the solar [year] and three minas that from them, the High Priest would bring in his handfuls on Yom Kippur but they would not all enter with their handfuls. And furthermore, in each ordinary year, there was a surplus since an ordinary year had three-hundred and fifty-four days.

מפרישין ממנה – from the chamber.

שכר האומנין – from the pounding of the incense, they would take their payment from the chamber of the sacred donations and they would take possession of the monies for artisans through one hand from the treasurers and they are non-holy [produce], and even though what is holy does not become non-holy if they don’t bring something else in its place for holiness. The sacred donations of the chamber are different since the Jewish court makes a condition upon them to give them for several things. But after the monies were transferred for the needs of the artisans, they would redeem the incense with those monies. But the sacred monies from the old sacred donations, they would give the incense to the artisans as their payment and go back and repurchase it from them with monies of the new sacred donations. And in this way, the matter was much more discreet to not sell it and then go back and repurchase it.

אם בא חודש בזמנו – that they brought new Shekalim prior to Rosh Hodesh Nisan which is the time for the new sacred donations, they purchase the surplus of the incense from the new sacred donations through redemption as we explained above.

ואם לאו – they had not yet brought their new Shekalim, they purchase it from the old sacred donations if they redeemed it already, and if they had not redeemed it, they offer incense for since the new [donations] had not yet come, they must bring it from the old.

מותר הקטורת. הנותר בכל שנה:

מה היו עושין בה. להקטירה לשנה הבאה. שאין לך שנה שאין בה מותר, שהקטורת היתה נעשית שס״ח מנים, שס״ה מנים כמנין שס״ה ימות החמה, וג׳ מנין שמהם כהן גדול מכניס מלא חפניו ביום הכפורים, ולא היו נכנסים כולן בחפניו. ועוד, בכל שנה פשוטה היה מותר, ששנה פשוטה ימיה שנ״ד:

מפרישין ממנה. מן הלשכה:

שכר האומנין. מפטמי הקטורת, שהן נוטלים שכרן מתרומת הלשכה. ומזכין המעות לאומנין על יד אחד מן הגזברים והרי הן חולין. ואע״פ שאין הקדש יוצא לחולין אם לא שיכנס דבר אחר תחתיו לקדושה, תרומת הלשכה שאני, דב״ד מתנה עליהם ליתנם לכמה דברים. ואחרי שזכו במעות לצורך האומנין מחללין הקטורת על אותן המעות, והמעות קדושים לתרומה ישנה, ונותנים הקטורת לאומנים בשכרם, וחוזרין וקונין אותה מהן במעות של תרומה חדשה. והכי צניעא מלתא טפי ולא למכרה ולחזור ולקנותה:

אם בא החדש בזמנו. שהביאו שקלים חדשים קודם ר״ח ניסן שהוא זמן התרומה החדשה. לוקחים מותר הקטורת מתרומה חדשה ע״י חלול כדפרשינן לעיל:

ואם לאו. שלא הביאו שקלים חדשים עדיין. לוקחים אותה מן התרומה ישנה, אם חללוה כבר. ואם לא חללוה, מקטירין אותה, דכיון שלא בא החדש צריך להביא מן הישנה: