Mishnah.org Logo

Mishnayos Shabbos Perek 5 Mishnah 4

שבת פרק ה׳ משנה ד׳

4

This mishna lists additional objects with which an animal may not go out into the public domain on Shabbat: A donkey may neither go out with the saddlecloth when it is not tied to its back, nor with a bell even if it is plugged to prevent it from ringing, nor with a ladder that is around its neck, nor with a strap that is around its leg. And the roosters may not go out with strings and not with a strap on their feet, which are tied there as a sign of ownership. And the rams may not go out with a small wagon under their tails, as it was common practice to put a small wagon under the tails of grown sheep so that the tail would not be injured by dragging on the ground. And ewes may not go out ḥanunot, nor may a calf go out with a gimon, nor may a cow go out with the skin of a hedgehog [kupar], nor with a strap between its horns. The mishna relates that Rabbi Elazar ben Azarya’s cow would go out on Shabbat with a strap between its horns, contrary to the will of the Sages.

אֵין חֲמוֹר יוֹצֵא בְמַרְדַּעַת בִּזְמַן שֶׁאֵינָהּ קְשׁוּרָה לוֹ, וְלֹא בְזוֹג, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא פָקוּק, וְלֹא בְסֻלָּם שֶׁבְּצַוָּארוֹ, וְלֹא בִרְצוּעָה שֶׁבְּרַגְלוֹ. וְאֵין הַתַּרְנְגוֹלִין יוֹצְאִין בְּחוּטִין, וְלֹא בִרְצוּעוֹת שֶׁבְּרַגְלֵיהֶם. וְאֵין הַזְּכָרִים יוֹצְאִין בַּעֲגָלָה שֶׁתַּחַת הָאַלְיָה שֶׁלָּהֶן. וְאֵין הָרְחֵלִים יוֹצְאוֹת חֲנוּנוֹת. וְאֵין הָעֵגֶל יוֹצֵא בְגִימוֹן. וְלֹא פָרָה בְּעוֹר הַקֻּפָּר, וְלֹא בִרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ. פָּרָתוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הָיְתָה יוֹצְאָה בִרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ, שֶׁלֹּא בִרְצוֹן חֲכָמִים:

ד׳
Bartenura

with a bell - A bell hung around the neck of the animal which emits a sound when it moves

אע"פ שהוא פקוק – [plugged] with a soft-spongy substance, for now its clapper of the bell does not ring to cause a sound to be made because it appears like he is leading it to be sold in the marketplace.

בסולם שבצוארו – when it has a wound, they place on its neck wood in the shape of warp and woof in order that it not turn its head to grasp at his wound.

ולא ברצועה שברגלו – an animal that strikes its legs against each other while it is walking, they make a sort of ring of a thick strap and tie it at the place where its legs strike against each other.

בחוטין - they make it as a sign so that exchange it for other chickens.

ולא ברצועות – that they tie/fasten its two legs together with a short cords so that they don’t jump and break the utensils.

בעגלה שתחת האליה – like a small wagon which they tie under the tail of the sheep for their tails are large in order that it does not become damaged by stones and rocks.

חנונות – there is a kind of wood called חנון where they bring chips from it and place it on its nose in order that it should sneeze and the worms from its head would fall off but for the males, it is not necessary to do this for when they gore each other, the worms fall off on their own.

בגימון – like a reed-grass yoke that is placed on the neck of the calf in order that it would be accustomed to bend its neck when it gets older.

בעור הקופר – a reptile that its fibers are thin like a needle and we tie its skin at the nipples of the cow so that the vermin do not suck [its milk].

ולא ברצועה שבין קרניה – whether for beauty or to protect it, it is forbidden for all additional protection is a burden for it.

פרתו של רבי אלעזר בן עזריה – it did not belong to him, but to his neighbor and because he did not protest it [as it was forbidden] , it is called by his name.

בזוג. כמין פעמון שתולין בצואר הבהמה שתשמיע קול בהליכתה:

אף על פי שהוא פקוק. במוכין דהשתא אין הענבל שלו מקשקש להשמיע קול מפני שנראה כמוליכו למכור בשוק:

בסולם שבצוארו. כשיש לו מכה נותנים בצוארו עצים כמין שתי וערב כדי שלא יחזור ראשו לחכך חבורתו:

ולא ברצועה שברגלו. בהמה שמכה רגליה זו בזו בהליכתה עושין לה כמין טבעת של רצועה עבה וקושרים אותה במקום שרגליה מנקשות זו בזו:

בחוטין. שעושים להן לסימנא שלא יתחלפו בתרנגולות אחרים:

ולא ברצועות. שקושרין שתי רגליהן יחד ברצועה קצרה שלא ידלגו וישברו את הכלים:

בעגלה שתחת האליה. כמין עגלה קטנה קושרין תחת האליה של הכבשים שאלייתן גדולה כדי שלא תלקה באבנים ובסלעים:

חנונות. עץ אחד יש ששמו יחנון, מביאין קיסם ממנו ומניחין לה בחוטמה כדי שתתעטש ויפלו התולעים שבראשה. ולזכרים אין צריכין לעשות כן שמתוך שמנגחים זה בזה נופלים התולעים מאליהם:

בגימון. כמין עול של גמי נותנים על צואר העגל שיהא למוד לכוף ראשו כשיגדל:

בעור הקופר. שרץ שנימיו חדין כמחט, וקושרין עורו בדדי הפרה שלא יינקוה השרצים:

ולא ברצועה שבין קרניה. בין לנוי בין לשמור אסור, דכל נטירותא יתירתא משאוי הוא:

פרתו של רבי אלעזר בן עזריה. לא שלו היתה אלא של שכנתו, ועל שלא מיחה בה נקראת על שמו: