Mishnayos Shabbos Perek 22 Mishnah 6
Change text layout:
שבת פרק כ"ב משנה ו׳
Apropos the waters of Tiberias, the mishna discusses the halakhot of bathing and medicine on Shabbat. One may smear oil on his body and gently rub his body with his hand; however, one may not exert himself with vigorous massage or by means of exercise in order to benefit from the therapeutic effects of sweating; and one may not scrape the oil off with a scraper. Additionally, one may not go into a swampy river [kurdima], on Shabbat. And one may not make a drug to induce vomiting, nor may one align a young infant’s bones to straighten them, nor may one reset a break in a bone. One whose hand or foot was dislocated may not move them about vigorously in cold water, which is the standard method of treatment; however, one may wash the limb in the typical manner, and if one is cured through this washing, he is cured.
סָכִין וּמְמַשְׁמְשִׁין בִּבְנֵי מֵעַיִם, אֲבָל לֹא מִתְעַמְּלִין וְלֹא מִתְגָּרְדִין. אֵין יוֹרְדִין לְקוֹרְדִּימָה, וְאֵין עוֹשִׂין אַפִּקְטְוִזִין, וְאֵין מְעַצְּבִין אֶת הַקָּטָן, וְאֵין מַחֲזִירִין אֶת הַשֶּׁבֶר. מִי שֶׁנִּפְרְקָה יָדוֹ וְרַגְלוֹ, לֹא יִטְרְפֵם בְּצוֹנֵן, אֲבָל רוֹחֵץ הוּא כְדַרְכּוֹ, וְאִם נִתְרַפָּא נִתְרַפָּא:
Bartenura
סכין. שמן בשבת:
וממשמשין. ביד על כל הגוף להנאה:
אבל לא מתעמלין. לשפשף בכח:
ולא מתגרדין. במגרדת, ודומה לו (איוב ב׳:ח׳) ויקח לו חרש להתגרד בו, משום דהוי כעובדא דחול:
אין יורדין לפולימא. בקעה מלאה מים ותחתיה טיט כמו דבק, ויש בה מקומות שיטבע הרוחץ שם באותו טיט וידבק בו ואינו יכול לעלות עד שיתקבצו בני אדם ויעלוהו בקושי גדול ובדוחק. פ״א בקעה שטיט שלה מחליק והרוחץ שם נופל ובגדיו נשורים במים ואתי לידי סחיטה:
אפיקטויזין. להקיא. ופירושו אפיק טוי זיין, כלומר להוציא המזון ממקום בשולו שהיא האצטומכה. אפיק, מוציא. טוי, מתבשל. צלי אש מתרגמינן טוי נור. זיין, מזון. ודוקא לשתות משקה שמביאו להקיא הוא שאסור בשבת אבל להכניס אצבעו לתוך פיו כדי להקיא מותר. והיכא דאית ליה צערא ואם יקיא יתרפא מותר אפילו ע״י משקה:
ואין מעצבין את הקטן. לתקנו ולישב עצמותיו וחוליות שדרתו משום דמיחזי כבונה. ולא אמרן אלא לאחר זמן אבל ביום לידה שרי. מעצבין, לשון ידיך עצבוני ויעשוני (שם י׳):
ואין מחזירין את השבר. עצם שנשבר. ואין הלכה כמשנה זו, אלא הלכה מחזירין את השבר בשבת:
שנפרקה ידו. שיצא העצם מן הפרק שלו:
לא יטרפם. לשון ביצים טרופות בקערה, שמשתטף [בצונן] על מקום השבר, דמיחזי דלרפואה קעביד:
סכין – oil on the Sabbath.
וממשמשין – by hand on the entire body for pleasure.
אבל לא מתעמלין – to rub with strength/power.
ולא מתגררין – with a strigil and similar to it (Job 2:8): “He took a potsherd to scratch himself [as he sat in ashes],” because it is like a deed of the weekday.
אין יורדין לפולימא – a valley filled with water and under it plaster/mud like glue and there are places where the bather will sink in that mud and become attached to it and he is unable to go up until a group of people gather together and take him up with great difficulty and in an emergency. Another interpretation: a valley where its mud is smooth and he who bathes there falls and whose clothing fall off in the water and he comes to squeezing/wringing.
אפקטויזין – to vomit; and its explanation (see Talmud Shabbat 123a-b) is to cause to bring up roast to nourish, that is to say, to take out the food from the place it is cooked which is the stomach, it emits [and] removes roasted that is cooked, roasted by fire, which we translate as roasted by fire food and specifically to drink a liquid that he brings into him to vomit – which is prohibited on the Sabbath, but to place one’s finger into his mouth in order to vomit is permitted and where he has pain and if he vomits, he will recover, it is permissible even through liquids.
ואין מעצבין את הקטן – to repair him and to settle his bones and vertebra of his spinal column because it appears like “building,” (i.e., one of the prohibited forms of work on the Sabbath), and we don’t say so other than after the time, but it is permitted on the day of birth. מעצבין – from the language (Job 10:8): “Your hands have shaped and fashioned me.”
ואין מחזירין את השבר – the bone that was broken, but the Halakha is not according to this Mishnah but the Halakha is that we do set a fractured bone.
שנפרקה ידו – that the bone went out from its joint.
לא יטרפם – like the language of scrambled eggs in a bowl, and they wash them in [cold] water on the place of the break and it appears like healing.