Mishnayos Shabbos Perek 21 Mishnah 3
Change text layout:
שבת פרק כ"א משנה ג׳
Beit Shammai say: One may clear bones and shells left from the Shabbat meal from the table with his hand. And Beit Hillel say: One may remove the entire board [tavla] that is the table surface and shake the bones and shells off of it, but he may not lift them with his hand because they are set-aside and may not be moved. One may clear bread crumbs from the table, even if they are less than an olive-bulk, and pea and lentil pods. Even though it is not fit for human consumption, it may be moved because it is animal fodder. With regard to a sponge, if it has leather as a handle, one may wipe the table with it, and if not, one may not wipe the table with it lest he come to squeeze liquid from it. And the Rabbis say: Both this, a dry sponge with a handle, and that, one without a handle, may be moved on Shabbat and it does not become ritually impure. A sponge is not among the substances that can become ritually impure, neither by Torah law nor by rabbinic decree.
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מַגְבִּיהִין מִן הַשֻּׁלְחָן עֲצָמוֹת וּקְלִפִּין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, נוֹטֵל אֶת הַטַּבְלָה כֻלָּהּ וּמְנַעֲרָהּ. מַעֲבִירִין מִלִּפְנֵי הַשֻּׁלְחָן פֵּרוּרִין פָּחוֹת מִכַּזַּיִת וְשֵׂעָר שֶׁל אֲפוּנִין וְשֵׂעָר שֶׁל עֲדָשִׁים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַאֲכַל בְּהֵמָה. סְפוֹג, אִם יֶשׁ לוֹ עוֹר בֵּית אֲחִיזָה, מְקַנְּחִין בּוֹ, וְאִם לָאו, אֵין מְקַנְּחִין בּוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, נִטָּל בְּשַׁבָּת, וְאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה:
Bartenura
ב״ש אומרים מגביהין מעל השלחן עצמות וקליפין. בגמרא קאמר שאין אנו סומכים על משנתנו כמות שהיא שנויה, אלא מוחלפת השטה, שבית הלל אומרין מגביהין מעל השלחן עצמות וקליפין, וב״ש אומרים מסלק את הטבלא שיש עליה תורת כלי אבל לא יטלטל העצמות והקליפין בידים, דב״ה כר״ש וב״ש כר׳ יהודה. ומיהו לא שרו ב״ה אלא בעצמות וקליפין דחזו למאכל בהמה אע״ג דלא חזו למאכל אדם, אבל אי לא חזו אף למאכל בהמה מודו ב״ה דאסורים לטלטל, דבכה״ג אפילו ר״ש מודה:
מעבירין מעל השלחן פרורין פחות מכזית. אפילו פחות מכזית וטעמא כדמפרש בסמוך שהן ראויין למאכל בהמה:
ושער של פולין. שרביטים שהקטנית גדל בהן:
עור בית אחיזה. בית אחיזה של עור שיאחזנו בו:
אין מקנחין בו. שכשאוחזו נסחט בין אצבעותיו והוי פסיק רישיה ולא ימות דמודה ביה ר״ש:
בין כך ובין כך. בין יש לו בית אחיזה בין אין לו בית אחיזה ניטל בשבת כשהוא נגוב:
ואינו מקבל טומאה. דאינו לא כלי עץ ולא בגד ולא שק ולא מתכת:
ב"ש אומרים מגביהין מעל השלחן עצמות וקליפין – In the Gemara (See Talmud Shabbat 143a) that we do not rely upon our Mishnah as it is taught but the statements must be reversed (i.e., the authorities for the two opinions must be exchanged) for it is the School of Hillel that states that we take up [on the Sabbath] table bones and shells and the School of Shammai that states that one removes the whole board and shakes it, for it has the status of a utensil, but he should not carry the bones and shells by hand, for the School of Hillel is like Rabbi Shimon and the School of Shammai is like Rabbi Yehuda. But, however, the School of Hillel did not permit other than the bones and shells that are fit for the food for an animal, even though they are not fit for the food of a person, but if they are not fit even for food for an animal, the School of Hillel admits that it is prohibited to carry them , for in such a manner even Rabbi Shimon admits to.
מעבירין מעל השלחן פרורין פחות מכזית – even less than an olive’s bulk and the reason is as it is explained shortly that they are fit for the food of cattle.
ושער של פולין – a twig that the beans grow on them.
עור בית אחיזה – a leather handle that one holds onto.
אין מקנחין בו – for when he holds it, it is pressed out/flows between his fingers and there is an unavoidable result of an act that Rabbi Shimon admits to.
בין כך ובין כך – whether or not it has a handle it is taken on Shabbat when it is dry.
ואינו מקבל טומאה – it is not a wooden utensil nor a cloth/garment nor a sack nor metal.