Mishnah.org Logo
Perek 14

Mishnayos Shabbos Perek 14 Mishnah 1

שבת פרק י"ד משנה א׳

1
With regard to any of the eight creeping animals mentioned in the Torah, one who traps them or wounds them on Shabbat is liable. The Torah states: “The following shall be impure for you among the creeping animals that swarm upon the earth: The weasel, and the mouse, and the dab lizard of every variety; and the gecko, and the land-crocodile, and the lizard, and the skink, and the chameleon” (Leviticus 11:29–30). With regard to other abominations and crawling things, one who wounds them is exempt. One who traps them for a specific need is liable; one who traps them for no specific need is exempt. With regard to animals or birds that are in his possession, i.e., an animal that is domesticated and under someone’s control, one who traps them is exempt; and, however, one who wounds them is liable.

שְׁמֹנָה שְׁרָצִים הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה, הַצָּדָן וְהַחוֹבֵל בָּהֶן, חַיָּב. וּשְׁאָר שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, הַחוֹבֵל בָּהֶן פָּטוּר, הַצָּדָן לְצֹרֶךְ, חַיָּב, שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ, פָּטוּר. חַיָּה וְעוֹף שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ, הַצָּדָן פָּטוּר, וְהַחוֹבֵל בָּהֶן חַיָּב:

א׳

שמונה – the חלד/mole ,weasel and the עכבר /mouse, rat , the אנקה/gecko, house-lizard;כח /lizard, salamander; the לטאה/lizard; the חמט/sand lizard; the תנשמת/chameleon, newt; and the צב/great lizard/tortoise (all of which are found in Leviticus 11:29-30) which are enumerated in [the Torah portion of “On the eighth day”/ויהי ביום השמיני.

הצדן חייב – for there is of their species that is hunted.

והחובל בהן חייב – for they have hide and it has a wound that does not return [to health] (as the blood is collected and tied up in one place and is not reabsorbed– see Rashi on Talmud Shabbat 107b), one is liable because of severing which is a derivative of threshing; alternatively, since they have a hide, the hide is colored with the blood that is gathered and tied up, and he is liable before of dyeing.

ושאר שקצים ורמשים - such as worms and snails and scorpions, one who wounds them is exempt, as they lack a hide.

שלא לצורך פטור – for none of their species is hunted.

חיה ועוף ברשותו. הצדן פטור - for they are hunted and standing [alive].

החובל בהן חייב – for they have hide and the one who wounds them is not liable in all of these that are taught in our Mishnah other than when in need of blood , but if one didn’t wound them other than to damage them, we hold that (see Mishnah Shabbat, Chapter 13, Mishnah 3): “All those who perform an act (on the Sabbath) by which they do ruin, are exempt [from sin-offering].”

שמונה. החולד והעכבר כו׳. המנויין בפרשת ויהי ביום השמיני:

הצדן חייב. שיש במינן נצוד:

והחובל בהן חייב. דיש להן עור והויא לה חבורה שאינה חוזרת, וחייב משום מפרק שהיא תולדה דדש. א״נ כיון דיש להן עור נצבע העור בדם הנצרר בו וחייב משום צובע:

ושאר שקצים ורמשים. כגון תולעים וחלזונות ועקרבים, החובל בהם פטור, דאין להם עור:

שלא לצורך פטור. דאין במינן נצוד:

חיה ועוף שברשותו, הצדן פטור. שהרי נצודים ועומדים הן:

והחובל בהן חייב. דיש להן עור, ואין החובל חייב בכל הני דתנינן במתניתין אלא בצריך לדם, אבל אם לא חבל אלא להזיק, הא קיי״ל כל המקלקלים פטורים: