Mishnayos Shabbos Perek 11 Mishnah 1
Change text layout:
שבת פרק י"א משנה א׳
One who throws an object on Shabbat from the private domain to the public domain or from the public domain to the private domain is liable. However, one who throws an object from the private domain to the other private domain, and the object passes through the public domain between the two, Rabbi Akiva deems him liable for carrying into the public domain, and the Rabbis deem him exempt.
הַזּוֹרֵק מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים, מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, חַיָּב. מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הַיָּחִיד וּרְשׁוּת הָרַבִּים בָּאֶמְצַע, רַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּב, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין:
Bartenura
הזורק מרשות היחיד לרשות הרבים. רשות היחיד הוא מקום שהוקף ד׳ מחיצות גבוהות עשרה טפחים וביניהן ד׳ טפחים על ד׳ טפחים או יותר, על כן אפילו יש בו כמה מילין, אם הוקף לדירה כגון מדינה שמוקפת חומה ודלתותיה נעולות בלילה. ומבואות שיש להן ג׳ כתלין ולחי ברוח רביעית. וכן תל גבוה עשרה ורחב ד׳, או חריץ שהוא עמוק עשרה ורחב ד׳. ואפילו כלים, כגון ספינה ומגדל של עץ וכיוצא בהם, אם יש בהם ד׳ על ד׳ בגובה עשרה כל אלו רשות היחיד הן. ואויר רשות היחיד כרשות היחיד עד לרקיע. ועובי הכתלים של רשות היחיד נדון כרשות היחיד. ורשות הרבים הוא כגון השווקים והרחובות, המדברות והדרכים המפולשים להם, והוא שיהיה רוחב הדרך ט״ז אמה ולא יהיה עליו תקרה, ואיכא למאן דאמר שצריך נמי שיהיו בוקעים בהם ששים רבוא בכל יום כדגלי מדבר. ואויר רשות הרבים אינו כרשות הרבים אלא עד י׳ טפחים, ולמעלה מי׳ ברשות הרבים מקום פטור הוא. ומקום שאין בו ד׳ על ד׳, וגבוה מג׳ טפחים ולמעלה הוא מקום פטור, אפילו קוצים וברקנים וגללין ברשות הרבים גבוהים משלשה ולמעלה ואין בהם ד׳ על ד׳ הרי הן מקום פטור, וכן מקום המוקף מחיצות ואין בו ד׳ על ד׳, או חריץ שאין בו ד׳ על ד׳ ועמקו משלשה ועד התהום הרי זה מקום פטור. ומקום שהוקף ד׳ מחיצות גובהן מג׳ ועד עשרה ויש בו ד׳ על ד׳ או יותר, או תל שיש בו ארבעה על ארבעה או יותר גבוה מג׳ ועד עשרה, או חריץ שיש בו ד׳ על ד׳ עמוק מג׳ ועד עשרה, ומבוי סתום משלש רוחותיו שאין לו לחי או קורה ברוח רביעית, והים והבקעה, כל אלו כרמלית הן. ופירוש כרמלית, כארמלית, כלומר כמו אלמנה שאינה בתולה ולא נשואה לבעל, כך רשות זו אינה לא רשות היחיד ולא רשות הרבים. ואויר כרמלית ככרמלית עד עשרה, ומעשרה ולמעלה בכרמלית הוי מקום פטור. והמוציא מרשות היחיד לרשות הרבים, או המכניס מרשות הרבים לרשות היחיד, חייב חטאת. מרשות היחיד לכרמלית, או מרשות הרבים לכרמלית, ומכרמלית לשתיהן פטור אבל אסור. מרשות היחיד או מרשות הרבים למקום פטור או ממקום פטור לשניהן, מותר לכתחלה. ואינו צריך לומר מכרמלית למקום פטור, או ממקום פטור לכרמלית, שהוא מותר. והמעביר מתחלת ד״א לסוף ד״א ברשות הרבים, חייב חטאת. בכרמלית, פטור אבל אסור. ברשות היחיד ובמקום פטור, מותר לכתחלה לטלטל ולהעביר בכל הרשות כולו ואפילו הוא כמה מילין:
ר״ע מחייב. דס״ל מכי עבר החפץ באויר רשות הרבים בתוך עשרה הרי הוא כאילו נח. ורבנן סברי קלוטה בתוך עשרה באויר רשות הרבים לאו כמי שהונחה דמיא. אבל למעלה מעשרה שהוא מקום פטור כולי עלמא לא פליגי דפטור. והלכה כחכמים:
הזורק מרשות היחיד לרשות הרבים – the private/individual domain is a place that is surrounded by four partitions ten handbreadths high and between them are four handbreadths by four handbreadths or more, even if there are several miles, if they surrounded for living such as a district/province/large town which is surrounded by a wall and its doors are locked at night and their alleys have three walls and a stake fastened in the ground by the side of a wall, serving as a mark or as fictitious partition/enclosure for the purposes of enabling those who live there to move objects on the Sabbath in the fourth direction, and similarly a large hill that is ten [handbreadths] high and four [handbreadths] wide or an incision/trench that is ten [handbreadths] deep and four [handbreadths] wide and even utensils such as a boat or a tower of wood and things like them, if they have [a circumference of four by four at a height of ten , all of these are the public domain. And the airspace of the private domain is like the private domain up to the sky. And the thickness of the walls of the private domain are judged as the private domain. But the public domain is like the marketplaces and the desert streets and the roads open to them and it should be that the width of the path is sixteen cubits and there should not be a ceiling upon it. And there is one who holds that it also requires that six-hundred thousand people pass through it every day like the marches of the Israelites in the desert (see Tractate Shabbat 98a). But the airspace of the public domain is not like the public domain other than up to ten handbreadths for above from ten [handbreadths] is free/exempt. But a place that lacks four by four [handbreadths] and is or higher than three [handbreadths] is the exempt/free space and even thorns and thistles and excrement in the public domain that are at least three [handbreadths] or higher but lack four by four [handbreadths] are considered an exempt place. But a place that is surrounded by four partitions whose height is from three [handbreadths] to ten and it has four by four [handbreadths] or more, or a hill/mound that has four by four [handbreadths] or more which is higher than three [handbreadths] up to ten or a ditch which has four by four [handbreadths] and is deep from three until ten [handbreadths] or an alley that is closed from three directions and lacks a mark as a fictitious partition/enclosure or a beam on the fourth direction, and the sea and the valley – all of these are a Karmelit. The explanation of a Karmelit (a marked-off plot in a public thoroughfare – which cannot be considered either private or public domain) is like a “widow” – that is to say, like a widow who is not a virgin, nor married to a husband. Such is this domain which is neither a private domain nor a public domain and the airspace of a Karmelit is like a Karmelit up until ten [handbreadths] and above that, it is considered an exempt space. A person who removes something from the private domain to the public domain or brings something in from the public domain to the private domain is liable for a sin-offering (see Tractate Shabbat, Chapter 1, Mishnah 1). From a private domain to a Karmelite and/or from a public domain to a Karmelit, or from a Karmelite to either of them is exempt but it is forbidden. [A person who brings something] from a private domain or from a public domain to an exempt space or from the exempt space to both of them -it is ab initio permitted, and we don’t have to say, from a Karmelit to an exempt space and from an exempt space to a Karmelit it is permitted. But a person who transfers an object from the beginning of the four cubits to the end of the four cubits in the public domain is liable for a sin-offering. In a Karmelit, he is exempt, but it is forbidden. In the private domain and in the exempt place, it is permissible ab initio to carry and transfer throughout the entire domain and even if it several miles.
ר"ע מחייב – for he holds that since the object has passed in the airspace of the public domain, within ten [handbreadths], it is as if it has come to rest; but the Rabbis hold that something absorbed in the midst of the ten [handbreadths] of airspace of the public domain is not like someone who placed it there, but above from ten [handbreadths] it is an exempt space, and no disputes that he is exempt, and the Halakha is according to the Sages.