Mishnah.org Logo

Mishnayos Pesachim Perek 4 Mishnah 8

פסחים פרק ד׳ משנה ח׳

8

The mishna continues the discussion of the halakhot of Passover eve, along with other local customs. Six actions were performed by the Jewish residents of Jericho, contrary to common practice. With regard to three, the Sages reprimanded them, and with regard to three, the Sages did not reprimand them. And these are the ones with regard to which they did not reprimand them: The residents of Jericho would graft palm trees the entire day on the fourteenth of Nisan; and they would bundle Shema, as explained in the Gemara; and they would harvest and pile grain before the omer offering was brought. And these are the ones with regard to which the Sages reprimanded them: They would permit the use of consecrated branches of carob or sycamore trees. This refers to trees whose branches were cut and consecrated for Temple upkeep, which subsequently sprouted new branches; and they would eat fallen fruit from beneath palm trees that shed fruit that had fallen on Shabbat; and they would designate the produce in the corner for the poor in a field of vegetables, which is exempt from this obligation even by rabbinic law. And the Sages reprimanded the people of Jericho for doing these three things.

שִׁשָּׁה דְבָרִים עָשׂוּ אַנְשֵׁי יְרִיחוֹ, עַל שְׁלֹשָׁה מִחוּ בְיָדָם, וְעַל שְׁלֹשָׁה לֹא מִחוּ בְיָדָם. וְאֵלּוּ הֵן שֶׁלֹּא מִחוּ בְיָדָם, מַרְכִּיבִין דְּקָלִים כָּל הַיּוֹם, וְכוֹרְכִין אֶת שְׁמַע, וְקוֹצְרִין וְגוֹדְשִׁין לִפְנֵי הָעֹמֶר, וְלֹא מִחוּ בְיָדָם. וְאֵלּוּ שֶׁמִּחוּ בְיָדָם, מַתִּירִין גִּמְזִיּוֹת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ, וְאוֹכְלִין מִתַּחַת הַנְּשָׁרִים בְּשַׁבָּת, וְנוֹתְנִים פֵּאָה לַיָּרָק, וּמִחוּ בְיָדָם חֲכָמִים:

ח׳
Bartenura

עשו אנשי יריחו – it was the practice of the people of Jericho to do.

מרכיבין דקלים – a soft branch of a male palm tree they graft it with a female palm tree, since the male makes fruit and the female does not make fruit.

כל היום – that is to say, on the fourteenth [of Nisan].

וכורכין את שמע – that they would not say: “Praised be the Name of God’s glorious Kingdom forever and ever,” during the recitation of the Shema. Another interpretation. They would not stop between [the word God is] “one” and “you shall love” (Deuteronomy 6:4 and 6:5), for one must lengthen [the word] “one” and to interrupt/stop between the Kingship of Heaven and other things.

וקוצרין וגודשין – they make a heap [of a stack of grain] from the new grain before the Omer, and we are not troubled that perhaps they might come to eat from it.

ולא מיחו בידם – all these six things that they did, all of them were not done with the Sages’ willingness, but on these they did not reprove them, and on the latter three they reproved them.

מתירין לאכול גמזיות של הקדש – growth that grew on trees dedicated to the Temple treasury, as they hold that there is no prohibition other than on the fruit itself that had been dedicated to the Temple treasury, and there are books that have the reading, MATZIR (see Melekhet Shlomo, who states that this reading is in error – and should be M’TIZIN/to chop off, cause to fly off), that is to say, they dissect and cut off branches of the trees belonging to the Temple treasury that grew after they had dedicated the tree to the Temple treasury, to benefit from them.

ואוכלין – on Shabbat and Holy Days/Yom Tov [they eat] fruit that were found under the tree and it was not known if they fell from last night and they are permitted, or they fell today and are prohibited.

ונותנים פאה לירק – and we hold for ourselves that every thing where a person does not bring them in for storage (not for immediate use) is not obligated [for the commandment] of [leaving] the corner. And vegetables are a thing that one does not bring them in for storage (not for immediate use).

ומיחו בידם חכמים – because they exclude it from the tithes, and the poor eat it while they are eatables forbidden pending the separation of sacred gifts, thinking that it is “Peah”/corner of the field and the corner of the field is exempt from tithes because it is ownerless.

עשו אנשי יריחו. היו נוהגין לעשות אנשי יריחו:

מרכיבין דקלים. ענף רך של דקל זכר מרכיבו בדקל נקבה שהזכר עושה פירות והנקבה אינה עושה פירות:

כל היום. כלומר בארבעה עשר:

וכורכין את שמע. שלא היו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בקריאת שמע. פרוש אחר שלא היו מפסיקין בין אחד לואהבת, שצריך להאריך באחד ולהפסיק בין מלכות שמים לדברים אחרים:

וקוצרין וגודשין. עושין גדיש מן החדש לפני העומר, ולא חיישינן דלמא אתי למיכל מיניה:

ולא מיחו בידם. כל הששה דברים שעשו, כולם שלא ברצון חכמים היו עושין, אלא שעל אלו הג׳ לא מיחו ועל ג׳ האחרונים מיחו:

מתירין לאכול גמזיות של הקדש. גידולים שגדלו באילן של הקדש, דקסברי אין אסור אלא הפרי עצמו שהוקדש. ואית ספרים דגרסי מתזיר, כלומר חותכים וכורתים ענפי אילנות של הקדש שצמחו אחר שהקדישו האילן, ליהנות מהן:

ואוכלין. בשבת ויום טוב פירות שנמצאו תחת האילן ולא נודע אם נשרו מאמש והם מותרים או נשרו היום ואסורים:

ונותנים פאה לירק. ואנן קיימא לן דכל דבר שאין אדם מכניסו לקיום אינו חייב בפאה, וירק דבר שאין מכניסו לקיום הוא:

ומיחו בידם חכמים. משום דקא מפקעי לה מן המעשר, והעניים אוכלים אותה בטבלם, כסבורין שהוא פאה ופאה פטורה מן המעשר משום דהפקר היא: