Mishnah.org Logo

Mishnayos Peah Perek 4 Mishnah 9

פאה פרק ד׳ משנה ט׳

9

One who collected peah and said, “This is for so-and-so a poor man:” Rabbi Eliezer says: he has thus acquired it for him. The sages say: he must give it to the first poor man he finds. Gleanings, the forgotten sheaf and the peah of non-Jews are subject to tithes, unless he [the non-Jew] had declared them ownerless.

מִי שֶׁלָּקַט אֶת הַפֵּאָה וְאָמַר הֲרֵי זוֹ לְאִישׁ פְּלוֹנִי עָנִי, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, זָכָה לוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יִתְּנֶנָּה לֶעָנִי שֶׁנִּמְצָא רִאשׁוֹן. הַלֶּקֶט וְהַשִּׁכְחָה וְהַפֵּאָה שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים חַיָּב בְּמַעַשְׂרוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן הִפְקִיר:

ט׳
Bartenura

רבי אליעזר אומר זכה לו – a dispute of Rabbi Eliezer and the Rabbis concerning a rich person that gathered Peah to make assignment to a poor person, for Rabbi Eliezer holds that we say two Miggos (i.e., that a deponent’s statement is accepted as true on the ground that, if he had intended to tell a lie, he might have invented one more advantageous to his case); [the first] Miggo – that if he had wanted to make his possessions ownerless he would be a poor person and that it is appropriate for him, now also, it is appropriate for him. And [the second] Miggo, that if he wanted, he could have taken possession for himself, he also gave possession to his friend, but the Rabbis hold that we say [only] one Miggo; two Miggos we don’t say, but from a poor person to a poor person, everyone says that it is appropriate, and the Halakha is according to the Sages.

של נכרי חייב במעשרות – for since the heathen is not liable in gleanings, that which is forgotten and the corner of the field/Peah, it is like the other grain of the heathen which is liable for tithes.

אלא אם כן הפקיר – to the ppor and to the rich, for that which is ownerless is exempt from tithes. But our Mishnah is according to Rabbi Meir who said that there is no acquisition in the Land of Israel for a heathen to be released from tithes. But the Halakha is not according to this.

רבי אליעזר אומר זכה לו. פלוגתא דרבי אליעזר ורבנן בעשיר שלקט פאה לזכות בה לעני. דרבי אליעזר סבר אמרינן תרי מגו, מגו דאי בעי מפקר לנכסיה והוי עני וחזי ליה השתא נמי חזי ליה. ומגו דאי בעי זכי לנפשיה זכי נמי לחבריה, ורבנן סברי חד מיגו אמרינן תרי מיגו לא אמרינן. אבל מעני לעני, דברי הכל זכה לו:

של עובד כוכבים חייב במעשרות. דהואיל ואין העובד כוכבים חייב בלקט שכחה ופאה הוו להו כשאר תבואה של עובד כוכבים שחייבת במעשר:

אלא א״כ הפקיר. לעניים ולעשירים, דהפקר פטור מן המעשר. ומתניתין ר״מ היא דאמר אין קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל להפקיע מן המעשר. ואין כן הלכה: