Mishnah.org Logo

Mishnayos Peah Perek 3 Mishnah 7

פאה פרק ג׳ משנה ז׳

7

One who is about to die who assigns his property in writing [to another]: If he retains any land [for himself] however small, he renders his gift valid. But if he retains no land whatsoever, his gift is not valid. One who assigns in writing his property to his children, and he assigns to his wife in writing any plot of land, however small, she lost her ketubah. Rabbi Yose says: if she accepted [such an assignment] even though he did not assign it to her in writing she lost her ketubah.

הַכּוֹתֵב נְכָסָיו שְׁכִיב מְרַע, שִׁיֵּר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא, מַתְּנָתוֹ מַתָּנָה. לֹא שִׁיֵּר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא, אֵין מַתְּנָתוֹ מַתָּנָה. הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לְבָנָיו, וְכָתַב לְאִשְׁתּוֹ קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא, אִבְּדָה כְתֻבָּתָהּ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אִם קִבְּלָה עָלֶיהָ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כָתַב לָהּ, אִבְּדָה כְתֻבָּתָהּ:

ז׳
Bartenura

שכיב מרע – he who lies on his bed on account of illness.

שייר קרקע כל שהוא – all these he left a bit of land, as is taught in our Mishnah, from here until the end of our chapter, not exactly land as the same law applies with a bit of movables, but since the first part of the Mishnah teaches regarding the corner and First Fruits and Prosbul/a declaration made in court before the execution of a loan to the effect that the law of limitation by the entrance of the Sabbatical year shall not apply to the loan to be transacted – a bit of land is taught in all of these are also a bit of land.

מתנתו קיימת – if they purchased from his hand on the gift even though he rose from his illness, he cannot retract, since he left for himself a bit, he revealed his thinking that it was not on account of death that he wrote the gift.

לא שייר קרקע כל שהוא – for himself, from something undefined, a person does not leave himself poorly dressed, and if he had not thought that he would certainly die, he would not give all his possessions, therefore if he stood, he retracts and even if they purchased it from his hand.

וכתב לאשתו קרקע כל שהוא אבדה כתובתה – we are speaking of someone near death who distributes his possessions to his children and writes to his wife a portion among the children, and she herself heard and was silent and didn’t say, “I am collecting my Ketubah” or something similar, she loses her Ketubah.

רבי יוסי אומר אם קבלה עליה – that she would be a partner among the children, and even if they did not purchase from her hand, and he did not command that they should write such in her presence, she lost her Ketubah and furthermore she is not able to retract, but the Halakha is not according to Rabbi Yosi.

שכיב מרע. השוכב על מטתו מחמת חולי:

שייר קרקע כל שהוא. כל הני שייר קרקע כל שהוא, דתנן במתניתין, מכאן ועד סוף פרקין, לאו דוקא קרקע דהוא הדין מטלטלים כל שהן. אלא איידי דתנא רישא גבי פאה ובכורים ופרוזבול קרקע כל שהוא תנא בכל הנך נמי קרקע כל שהוא:

מתנתו קיימת. אם קנו מידו על המתנה אף על פי שעמד מחליו אינו יכול לחזור בו, הואיל ושייר לעצמו כל שהוא גלי דעתיה דלאו מחמת מיתה כתב המתנה:

לא שייר קרקע כל שהוא. לעצמו, מסתמא לא שביק איניש נפשיה ערטילאי, ואם לא שהיה חושב ודאי שימות לא היה נותן כל נכסיו, הלכך אם עמד חוזר ואפילו קנו מידו:

וכתב לאשתו קרקע כל שהוא אבדה כתובתה. בשכיב מרע מיירי, שמחלק נכסיו לבניו וכתב לאשתו חלק בין הבנים ושמעה איהי ושתקה ולא אמרה כתובתי אני גובה או כיוצא בזה אבדה כתובתה:

רבי יוסי אומר אם קבלה עליה. שתהא שותפת בין הבנים, אפילו לא קנו מידה, והוא לא צוה שיכתבו כך בפניה, אבדה כתובתה ושוב אינה יכולה לחזור בה. ואין הלכה כרבי יוסי: