Mishnayos Niddah Perek 7 Mishnah 5
Change text layout:
נדה פרק ז׳ משנה ה׳
Samaritans are deemed credible to state: We buried the stillborn children there, in a certain place, and it transmits ritual impurity; or to state: We did not bury the stillborn children there, and it does not transmit ritual impurity. They are likewise deemed credible to state about an animal whether it previously gave birth or whether it did not previously give birth; and their testimony is accepted with regard to determining whether the animal’s offspring has the status of a firstborn animal, which is sacred. They are also deemed credible to testify about the marking of graves, i.e., that where they marked is deemed a grave and where they did not mark is deemed a place where there is no grave. But with regard to the following cases, in which the exact location of a grave is unknown, the Samaritans are not deemed credible to testify: They are not deemed credible to testify about the overhanging boughs, nor about the protrusions that jut out of stone fences and cover the ground. If it is unknown which bough or protrusion hangs over a grave, forming a tent that transmits the impurity of a corpse, and if a Samaritan testifies that the grave is not beneath a particular bough or protrusion his testimony is not accepted. And likewise they are not deemed credible to testify about a beit haperas. The Sages issued a decree that in such a case, the area that was plowed is impure as far as one hundred cubits from the original grave, due to the concern that the bones were dispersed by the plow.
נֶאֱמָנִים לוֹמַר, קָבַרְנוּ שָׁם אֶת הַנְּפָלִים, אוֹ, לֹא קָבָרְנוּ. נֶאֱמָנִים לוֹמַר עַל הַבְּהֵמָה אִם בִּכְּרָה, אִם לֹא בִכְּרָה. נֶאֱמָנִים עַל צִיּוּן קְבָרוֹת, וְאֵין נֶאֱמָנִין לֹא עַל הַסְּכָכוֹת וְלֹא עַל הַפְּרָעוֹת וְלֹא עַל בֵּית הַפְּרָס. זֶה הַכְּלָל, דָּבָר שֶׁחֲשׁוּדִים בּוֹ, אֵין נֶאֱמָנִים עָלָיו:
Bartenura
נאמנים לומר קברנו. דטומאת מת מידי דאורייתא היא. וכגון שכהן כותי עומד שם ותרומה בידו ואוכלה, דליכא למיחש שמא תרומה טמאה היא. ובלאו הכי אין נאמנין, דלית להו לפני עור לא תתן מכשול, ולא אכפת להם אם אנו חוטאין על פיהם:
אם בכרה. והוא שראינוהו עובד וגוזז בו. דאי לאו דידע דלאו בכור הוא, לא עבר אדאורייתא, דכתיב (דברים ט״ו:י״ט) לא תעבוד בבכור שורך ולא תגוז בכור צאנך:
נאמנים על ציון קברות. לציין. מקום הקבר. וסומכין עליהן. ואע״ג דמדרבנן הוא, כיון דכתיבא, זהירין ביה. דכתיב (יחזקאל ל״ט:ט״ו) וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון:
לא על הסככות. אילן המיסך על הארץ וענפיו מובדלים וידוע ודאי שיש קבר תחת אחת האהלות ואין ידוע איזה הוא, ובא כותי והעיד על אחד שזה טהור, אינו נאמן, לפי שאינו חש על הספק:
ולא על הפרעות. אבנים גדולות בולטות מן הגדר, וקבר תחת אחת מהן ואין אנו יודעים תחת איזו מהן, ובא כותי והעיד על מקצתן שהן טהורות:
אינו נאמן. משום דלספיקא לא חייש:
בית הפרס. שדה שנחרש בה קבר. וכל מאה אמה של סביבות הקבר אוקמינהו רבנן בחזקת טומאה, שמא גלגלה המחרישה והוליכה עצם כשעורה מן המת. ופרס, לשון דבר פרוס ושבור, שעצמות של מת נפרסו שם. ומפי אחרים שמעתי, על שם שפרסות בני אדם נמנעים ללכת שם מפני הטומאה:
זה הכלל. לאתויי תחומים ויין נסך. שאין כותי נאמן לומר עד כאן תחום שבת, דתחומין דרבנן, וכותים לא סבירא להו. וכן אין נאמנים על יין נסך, לפי שאין נזהרים ממגע נכרי. וכל הדברים הללו לא נאמרו אלא בדורות הראשונים, אבל בזמן הזה, הן כנכרים לכל דבריהם:
מאמנים לומר קברנו - for defilement by the dead is from the Torah. And for example, that a Cuthean priest stands there with heave-offering in his hand and consumes it, that we don’t have to be concerned that perhaps it is impure heave-offering. But without this they are not believed, for they lack (Leviticus 19:14): “or place a stumbling-block before the blind,” and they don’t care if we end up sinning through their mouths.
אם בכרה – and that we see [him] working and shearing it (i.e., the cattle), for if he didn’t know that it is not a firstling, he didn’t transgress that which is in the Torah, as it is written (Deuteronomy 15:19): “you must not work your firstling ox or shear your firstling sheep.”
נאמנים על ציון קברות – to put up a mark to indicate the place of the grave and we rely on them and even though it is from the Rabbis, since it is written, we are careful, as it is written (Ezekiel 39:15): “any one of them who sees a human bone shall erect a marker beside it.”
לא על הסככות – a tree (with a seat of uncleanness on one of its boughs throwing a shadow (forming a tent) over the ground and its branches/foliage are separated and it is known that there is definitely a grave under one of the tents, but it is not known which it is, and a Cuthean comes and testifies on one that this is pure, he is not believed, because he is not concerned with that which is doubtful.
ולא על הפרעות – large protruding stones from the fence and a grave is under one of them and we don’t know which of them, and a Cuthean comes and testifies on part of them that they are pure.
אינו נאמן – because he is not concerned about something doubtful.
בית הפרס (an area in which uncertainty exists concerning the location of a grave or a corpse)- a field in which a grave is plowed there. And all one hundred cubits surrounding the grave the Rabbis established as having the presumption of [ritual] impurity, lest perhaps the plough rolled and dragged a bone like the size of a barley from the corpse. And [the word] פרס is the language of split and broken, that the bones of the dead person were split there. And from others I heard, that on account of the fact that feet of human beings are prevented from walking there because of the defilement.
זה הכלל – to include the [Sabbath] limits and wine poured as a libation/יין נסך. For a Cuthean is not believed to state that the Sabbath limit extends to here, for the [Sabbath] limits are Rabbinic [ordinances] and the Cutheans do not hold by them. And similarly, they are not believed on wine poured as a libation, for they are not careful from contact with a heathen. And all of these things were not stated other than during the early generations, but at this time, they are considered as heathens for all their matters.