Mishnah.org Logo
Perek 3

Mishnayos Niddah Perek 3 Mishnah 6

נדה פרק ג׳ משנה ו׳

6

In the case of a woman who discharges and it is not known what is the fetus’s sex, she shall observe the strictures of a woman who gave birth both to a male and to a female. She is impure for fourteen days, like a woman who gave birth to a female, and any blood the woman sees only until forty days after birth, not eighty days thereafter, is pure, like a woman who gave birth to a male. If it is unknown whether it was a male or female offspring or whether it was not an offspring at all, she shall observe the period of impurity for a woman who gave birth to a male and for a woman who gave birth to a female; and for any blood that she sees, she observes the halakhot of a menstruating woman. Since it is possible that what she discharged was not an offspring at all, any blood she sees might be due to menstruation, not childbirth.

הַמַּפֶּלֶת וְאֵין יָדוּעַ מַה הוּא, תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה. אֵין יָדוּעַ אִם וָלָד הָיָה אִם לָאו, תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה וּלְנִדָּה:

ו׳
Bartenura

ואין ידוע מה הוא – if it is a male or a female.

תשב לזכר ולנקבה – the days of purity of a male, and the days of [ritual] impurity of a female.

לזכר ונקבה ולנדה – meaning to say, that when you see that she is a menstruant woman, that she doesn’t have the days of purity, for perhaps it is not a fetus. And she immerses [in a Mikveh] at the conclusion of forty days like when she gives birth to a male [child] according to the one who states that ritual immersion at its appropriate time is a Mitzvah. And she immerses a long day, she needs another ritual -immersion at the end of the fortieth [day], and this is needed for immersion at the conclusion of forty days like one who gives birth to a male [child], even though this immersion does not have any effect upon her whatsoever, for she is not pure for Holy Things and for the Temple until her fulfillment of eighty days like giving birth to a female [child],

ואין ידוע מה הוא. אם זכר אם נקבה:

תשב לזכר ולנקבה. ימי טוהר דזכר, וימי טומאה דנקבה:

לזכר ולנקבה ולנדה. כלומר, כשתראה תהא נדה, שאין לה ימי טוהר, דשמא לאו ולד הוא. וטובלת לסוף ארבעים כיולדת זכר למאן דאמר טבילה בזמנה מצוה. וטובלת יום ארוך, כגון יולדת זכר שטבלה לסוף שבעה ואינה טהורה לקודש ולמקדש עד מלאות הארבעים, צריכה טבילה אחרת לסוף הארבעים, וזאת נצרכה לטבול לסוף ארבעים יום כיולדת זכר, אע״פ שאין טבילה זו מועלת לה כלום, שהרי אינה טהורה לקודש ולמקדש עד מלאות שמונים כיולדת נקבה: