Mishnayos Niddah Perek 2 Mishnah 6
Change text layout:
נדה פרק ב׳ משנה ו׳
There are five distinct colors of ritually impure blood in a woman: Red, and black, and like the bright color of the crocus [karkom] flower, and like water that inundates red earth, and like diluted wine. Beit Shammai say: Even blood like the water in which a fenugreek plant is soaked, and like the liquid that drips from roast meat, are ritually impure, and Beit Hillel deem blood of those colors ritually pure. With regard to blood that is green, Akavya ben Mahalalel deems it impure and the Rabbis deem it pure. Rabbi Meir said: Even if the green blood does not transmit impurity due to the halakhot of a blood stain or the blood of a menstruating woman, it is blood in that it renders food susceptible to ritual impurity due to its status as one of the seven liquids that render food susceptible to impurity. Rabbi Yosei says: Neither in this sense, as the blood of a menstruating woman according to Akavya ben Mahalalel, nor in that sense, as a liquid that renders food susceptible to impurity according to Rabbi Meir, is green blood considered blood.
חֲמִשָּׁה דָמִים טְמֵאִים בָּאִשָּׁה. הָאָדֹם, וְהַשָּׁחֹר, וּכְקֶרֶן כַּרְכּוֹם, וּכְמֵימֵי אֲדָמָה, וּכְמָזוּג. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אַף כְּמֵימֵי תִלְתָּן וּכְמֵימֵי בָשָׂר צָלִי. וּבֵית הִלֵּל מְטַהֲרִין. הַיָּרֹק, עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִים. אָמַר רַבִּי מֵאִיר, אִם אֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם כֶּתֶם, מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לֹא כָךְ וְלֹא כָךְ:
Bartenura
חמשה דמים טמאים. דשתי פעמים כתיב דמיה בקרא בטומאת דמים שבאשה, (ויקרא כ׳:י״ח,) והיא גילתה את מקור דמיה, (שם י״ב) וטהרה ממקור דמיה, ומיעוט דמיה שנים, הרי ארבעה דמים. אודם, וקרן כרכום, ומימי אדמה, ומזוג. והשחור בכלל אדום הוא, והכי אמרינן בגמרא, האי שחור אדום הוא, אלא שלקה:
וכקרן כרכום. כמראה זיו הכרכום. לשון כי קרן עור פניו (שמות ל״ד:כ״ט):
וכמימי אדמה. כולן מפרש להן לקמן במתניתין:
וכמזוג. כיין אדום המזוג במים:
כמימי תלתן. מים ששורין בהן תלתן. פינקיריק״ו בלע״ז:
וכמימי בשר צלי. מוחל היוצא מבשר צלוי:
ובית הלל מטהרין. ושלש מחלוקות בדבר. תנא קמא דאמר חמשה דמים טמאים ותו לא, סבירא ליה דמימי תלתן ומי בשר צלי תולין, לא אוכלין ולא שורפין. ובית שמאי מטמאין, ושורפים עליהם תרומה וקדשים. ובית הלל מטהרין לגמרי. והלכה כתנא קמא, דתולין:
עקביא בן מהללאל מטמא. דסבירא ליה האי ירוק כקרן כרכום הוא, אלא שלקה. וירוק דמטמא עקביא בן מהללאל, דהיינו כמראה אתרוג, ולא כמראה כרתי, שאינו נוטה לאדמימות כלל:
וחכמים מטהרים. ושלש מחלוקות נמי בירוק, תנא קמא סבר תולין לא אוכלים ולא שורפים, ועקביא בן מהללאל מטמא ושורפים, וחכמים מטהרין ואוכלים. והלכה כתנא קמא:
אם אינו מטמא משום כתם. להיותו חשוב מן הדמים המטמאין באשה:
מטמא משום משקה. וחשוב הוא דם להכשיר הזרעים לקבל טומאה ככל שאר דם. שהוא אחד מן השבעה משקין שמכשירין את הזרעים:
לא כך ולא כך. לא מטמא משום כתם, ולא מכשיר את הזרעים. והלכה כר׳ יוסי, והוא חכמים דפליגי אעקביא:
חמשה דמים טמאים – in Scripture it is written "דמיה"/her blood - twice regarding the defilement of the blood that is in a woman (Leviticus 20:18): “and she has exposed her blood flow”/והיא גלתה את-מקור דמיה" and (Leviticus 12:7): “she shall then be pure from her flow of blood”/וטהרה ממקר דמיה and the limitation of her blood is two, which makes four bloods: red, the color of bright-colored crocus, and [blood] which is like water mixed with earth and [blood] which is like water mixed with wine. But the black [color] is included within red, and this we state in the Gemara (Tractate Niddah 19a) this black is red but that it was afflicted by disease.
וכקרן כרכום – like the appearance of the splendor of crocus/saffron, the language of (Exodus 34:29): “that the skin of his (i.e., Moses’) face was radiant.”
וכמימי אדמה – all of them our Mishnah explains further on (see Mishnah 7).
וכמזוג - like red wine that is mixed in water.
וכמימי תלתן – water that they steep in it fenugree. PINKEERIKO in the foreign language.
וכמימי בשר צלי – thin secretion that comes out from roasted meat.
ובית הלל מתירין – There are three disputes in the matter. The first Tanna/teacher who stated that there are five impure bloods and nothing more. He holds that the waters of fenugreek and the waters of waters of roasted meat are suspended, we don’t eat nor do we burn them. But the School of Shammai defiles them, and burns upon them heave-offering and holy things. But the School of Hillel makes them completely pure. And the Halakha is according to the first Tanna/teacher, who suspends them/holds them in abeyance.
עקביא בן מהללאל מטמא (see also Tractate Eduyot, Chapter 5, Mishnah 6) – that he holds that this green is like the color of the bright-colored crocus, but that it was afflicted with disease. But the green that Akavya ben Mehalalel defiles this is like the appearance of the Etrog, but not like the appearance of leek-green stuff, which does not turn to a reddish color at all.
וחכמים מטהרין – and there are three disputes also regarding the green. The first Tanna/teacher holds that we hold it in suspense/abeyance we don’t consume it nor do we burn it. But Akavya ben Mehalalel defiles it and burns it. And the Sages purify it and consume it. But the Halakha is according to the first Tanna/teacher.
אם אינו מטמא משום כתם(if I does not impart uncleanness because it is a bloodstain) – to be considered from among the bloods that defile a woman.
מטמא משום משקה – and considered as blood to make seeds susceptible to receive ritual impurity like all the rest of blood. And it is one of the seven liquids that make the seeds susceptible (see Tracttae Makhshirin, Chapter 6, Mishnah 4).
לא כך ולא כך – it does not defile because of being a bloodstain, nor does it make seeds susceptible [to receive ritual impurity]. But the Halakha is according to Rabbi Yossi, and he is “the Sages” that dispute against Akavya [ben Mehalalel].