Mishnayos Negaim Perek 9 Mishnah 2
Change text layout:
נגעים פרק ט׳ משנה ב׳
A boil and a burn do not combine, nor do they spread from one to the other, nor do they spread from there to the skin of the flesh, nor does [a nega] on the skin of the flesh spread to them. If they were festering they are clean. If they formed a scale as thick as garlic peel, such is the scar of the boil that is spoken of in the Torah. If they were subsequently healed, even though there was a mark in their place, they are regarded as the skin of the flesh.
הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה אֵין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, וְאֵין פּוֹשִׂין מִזֶּה לָזֶה, וְאֵין פּוֹשִׂין לְעוֹר הַבָּשָׂר, וְלֹא עוֹר הַבָּשָׂר פּוֹשֶׂה לְתוֹכָן. הָיוּ מוֹרְדִין, טְהוֹרִין. עָשׂוּ קְרוּם כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם, זוֹ הִיא צָרֶבֶת הַשְּׁחִין הָאֲמוּרָה בַתּוֹרָה. חָזְרוּ וְחָיוּ, אַף עַל פִּי שֶׁמְּקוֹמָן צַלֶּקֶת, נִדּוֹנִין כְּעוֹר הַבָּשָׂר:
Bartenura
אין מצטרפין. חצי גריס שחין וחצי גריס מכוה, אין מצטרפין לכגריס:
ואין פושין מזה לזה. דאם שחין ומכוה זה אצל זה, ובאחד מהן בהרת כגריס, והסגירה, ובסוף שבוע פשתה לחברו או לעור הבשר, אין מחליטו. וכן אם הבהרת בעור הבשר ופשתה לשחין או למכוה, לא חשוב פשיון:
היו מורדין. שלא נתרפאו יפה ולא נקרם העור ועדיין מוציאין ליחה, אין מטמאין בנגעים, דכתיב [ויקרא יג] שחין ונרפא, ובמכוה כתיב [שם] והיתה מחית המכוה:
אע״פ שנעשה מקומו צלקת. שניכר שהיה שם שחין או מכוה ואין שוה לשאר עור בשר, אעפ״כ נידון כעור הבשר, מאחר שנעשה קרום חזק:
אין מצטרפין – one-half a split [Cilician] bean of boils with one-half a split [Cilician] bean of burning do not combine [to make] a complete split [Cilician] bean.
ואין פושין מזה וזה – that if a boil and a burning are one next to the other, and in one of them is a bright white spot on the skin the size of a split [Cilician] bean, and he was shut up/isolated/quarantined, and at the end of the week, it spread to its neighbor or on the skin of the flesh, we don’t declare him a certified leper. And similarly, if the bright white spot was on the skin of the flesh and spread to the boil or to the burn, it is not considered spreading.
היו מורדין – that they didn’t heal properly and the skin did not have a scab on it, and it still produces secretion, we don’t defile it through plagues, as it is written (Leviticus 13:18): “When an inflammation (i.e., boil) appears on the skin of one’s body and it heals.,” but with a burning, it is written (Leviticus 13:24): "והיתה מחית המכוה"/ “and the patch from the burn is a dis-coloration, [either white streaked with rea, or white.]”
אע"פ שנעשה מקומו צלקת (even though spot became the rough, scabby surface/scar) – that it is recognized that there was a boil there or a burn and it is not equivalent to the rest of the skin of the flesh, nevertheless it is judged like the skin of the flesh, for after it became a strong scab.