Mishnayos Negaim Perek 8 Mishnah 6
Change text layout:
נגעים פרק ח׳ משנה ו׳
If there were two bright spots, one unclean and the other clean, and they broke out from one to the other, and then [a nega] broke out covering all of his skin, he is clean. [If the bright spots] were on his upper lip and lower lip, or on two of his fingers, or on his two eyelids, even though they cleave together and appear as one, he is clean. If it broke out covering all his skin except white scurf, he is unclean. If the ends of his limbs reappeared in the color of white scurf, he is clean. If the ends of his limbs reappeared to the extent of less than a lentil: Rabbi Meir rules that he is unclean, But the sages rule that a piece of white scurf less in size than a lentil, is a sign of uncleanness in the beginning, but it is not a sign of uncleanness at the end.
שְׁתֵּי בֶהָרוֹת, אַחַת טְמֵאָה וְאַחַת טְהוֹרָה, פָּרְחָה מִזּוֹ לָזוֹ וְאַחַר כָּךְ פָּרְחָה בְכֻלּוֹ, טָהוֹר. בִּשְׂפָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה, בִּשְׂפָתוֹ הַתַּחְתּוֹנָה, בִּשְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו, בִּשְׁנֵי רִיסֵי עֵינָיו, אַף עַל פִּי שֶׁמְּדֻבָּקִים זֶה לָזֶה וְהֵם נִרְאִים כְּאֶחָד, טָהוֹר. פָּרְחָה בְכֻלּוֹ, אֲבָל לֹא בַבֹּהַק, טָמֵא. חָזְרוּ בוֹ רָאשֵׁי אֵבָרִים כְּמִין בֹּהַק, טָהוֹר. חָזְרוּ בוֹ רָאשֵׁי אֵבָרִים פָּחוֹת מִכָּעֲדָשָׁה, רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בֹּהַק פָּחוֹת מִכָּעֲדָשָׁה, סִימַן טֻמְאָה בַתְּחִלָּה, וְאֵין סִימַן טֻמְאָה בַסּוֹף:
Bartenura
אחת טמאה. מוחלטת:
ואחת טהורה. לאחר הפטור. שעמד בעיניו בסוף שבוע שני:
ופרחה מזו לזו. בין מטהורה לטמאה בין מטמאה לטהורה:
ואח״כ פרחה בכולו טהור. משום דטהורה נעשית טמאה כשפרח ממנה לטמאה, דהרי פשתה, וכי פרח אח״כ בכולו, הוי פורח מן (הטמאה לטהור) [הטמא, וטהור]:
בשפתו העליונה. חצי גריס בהרת. ובשפתו התחתונה חצי גריס. וכשסוגר פיו נראית כגריס במקום אחד. וכן בשתי אצבעות ובשני ריסי עיניו, כשמדבקן נראית כגריס שלם:
אבל לא בבוהק. מראה לבנונית למטה מארבעה מראות ומעכב את הפריחה:
חזרו בו ראשי אברים. שנתגלו מן הנגע ונעשה בוהק:
טהור. וה״ה בשאר הגוף. דאע״ג דבוהק מעכב את הפריחה בתחלה, אינו מעכב בסוף. ואגב סיפא דבעי למתני ראשי אברים, תנא הכא ראשי אברים. ובסיפא נקט ראשי אברים להודיעך כחו דר׳ מאיר דאפילו בראשי אברים שנתגלו פחות מכעדשה ונעשו בוהק מטמא ר״מ, וכל שכן בשאר הגוף. והך רישא דחזרו בו ראשי אברים כמין בוהק טהור, כרבנן אתיא ולא כר״מ. ורבנן דמטהרי, לאו דוקא פחות מכעדשה, דאפילו טובא נמי טהור, דבוהק בסוף אינו מעכב. והלכה כחכמים:
אחת טמאה – certified as a leper.
ואחת טהורה – after the release, that it remained unchanged at he end of the second week.
ופרחה מזו לזו – whether from pure to impure or whether from impure to pure.
ואח"כ פרחה בכולו טהור – because something ritually pure becomes impure when it blossomed from it to defile it, for it had spread, and when it blossomed afterwards through the entire body, it is blossoming from (the impure to the pure) [the impure, and the pure].
בשפתו העליונה ([if there were two bright spots, each the size of half of split [Cilician] bean]] one on his upper lip) – half of a split [Cilician] bean of a bright white spot on the skin, and on his upper lip, half of a split [Cilician] bean, and when he closes his mouth, it appears like a split [Cilician] bean in one place. And similarly on two fingers or on the two eye-lids with eye-lashes, and he makes them cleave together it appears like a complete [Cilician] bean.
אבל לא בבוהק (but not on the white scurf/tetter) – it appears white below from the four appearances and hinders the blossoming.
חזרו בו ראשי אברים – that were revealed from the plague and became a white scurf/tetter.
טהור – and the same law applies in the rest of the body, for even though the white scurf/tetter hinders the blossoming at the outset, it doesn’t hinder it at the end, and subsidiary to the concluding clause [of the Mishnah] that wishes to teach "ראשי אברים"/the tips of the limbs, it teaches [in the Mishnah] here, “the tips of the limbs.” But in the concluding clause, it (i.e., the Mishnah) takes the phrase, “the tips of the limbs” to inform you about the power of [the opinion of] Rabbi Meir that even at the tips of the limbs that were revealed/uncovered less than the size of a lentil, and became a white scurf/tetter, Rabbi Meir declares unclean, and all the more so in the rest of the body, but that of the first-clause [of the Mishnah] that “the tips of the limbs reappeared,” like a species of pure/clean white scurf, it is brought according to the Rabbis, but not according to Rabbi Meir. But the Rabbis who declare it pure, not exactly/specifically less than a lentil, for even more also it is ritually pure, for a white scurf/tetter at the end does not hinder. And the Halakha is according to the Sages.