Mishnah.org Logo

Mishnayos Negaim Perek 6 Mishnah 8

נגעים פרק ו׳ משנה ח׳

8

The following places in a person do not become unclean on account of a bright spot: the inside of the eye, the inside of the ear, the inside of the nose and the inside of the mouth, wrinkles, wrinkles in the neck, under the breast and the armpit, the sole of the foot, the nails, the head and the beard; and a boil, a burn and a blister that are festering. All these: Do not become unclean on account of negaim Do not combine with other negaim, A nega is not considered to spread into them, Do not become unclean on account of quick flesh, And they do not act to prevent a person from being considered to have turned completely white. If subsequently a bald spot arose in the head or beard, or if a boil, a burn or a blister formed a scar: They may become unclean by negaim, But they do not combine with other negaim, A nega is not considered to spread into them, And they do not become unclean on account of quick flesh. But they do act to prevent a person from being considered to have all turned white. The head and the beard before they have grown hair, and warts with thin necks on the head or the beard, are treated as the skin of the flesh.

אֵלּוּ מְקוֹמוֹת בָּאָדָם שֶׁאֵינָן מִטַּמְּאִין בְּבַהֶרֶת, תּוֹךְ הָעַיִן, תּוֹךְ הָאֹזֶן, תּוֹךְ הַחֹטֶם, תּוֹךְ הַפֶּה, הַקְּמָטִין, וְהַקְּמָטִין שֶׁבַּצַּוָּאר, תַּחַת הַדַּד, וּבֵית הַשֶּׁחִי, כַּף הָרֶגֶל, וְהַצִּפֹּרֶן, הָרֹאשׁ, וְהַזָּקָן, הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וְהַקֶּדַח הַמּוֹרְדִין, אֵינָן מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים, וְאֵינָן מִצְטָרְפִים בַּנְּגָעִים, וְאֵין הַנֶּגַע פּוֹשֶׂה לְתוֹכָן, וְאֵינָן מִטַּמְּאִין מִשּׁוּם מִחְיָה, וְאֵינָן מְעַכְּבִין אֶת הַהוֹפֵךְ כֻּלּוֹ לָבָן. חָזַר הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן וְנִקְרְחוּ, הַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה וְהַקֶּדַח וְנַעֲשׂוּ צָרֶבֶת, הֲרֵי אֵלּוּ מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים, וְאֵינָן מִצְטָרְפִין בַּנְּגָעִים, וְאֵין הַנֶּגַע פּוֹשֶׂה לְתוֹכָן, וְאֵינָן מִטַּמְּאִין מִשּׁוּם מִחְיָה, אֲבָל מְעַכְּבִין אֶת הַהוֹפֵךְ כֻּלּוֹ לָבָן. הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן עַד שֶׁלֹּא הֶעֱלוּ שֵׂעָר, וְהַדִּלְדּוּלִין שֶׁבָּרֹאשׁ וְשֶׁבַּזָּקָן, נִדּוֹנִים כְּעוֹר הַבָּשָׂר:

ח׳
Bartenura

שאינן מיטמאין בבהרת – in the four appearances of plagues, שאת/swelling and its subcategories/derivatives, בהרת/the bright white spot on the skin and its subcategories/derivatives.

תוך העין תוך האוזן – that all of these are not considered like the skin of the body, as Scripture states (Leviticus 13:2): "והיה בעור-בשרו"/ “on the skin of his body.”

הקמטין (the wrinkles) – that are in the rest of the body.

והקמטין שבצואר (the wrinkles/folds that are on the neck) – the Mishnah teaches the concluding clause to reveal that the wrinkles/folds of the first clause are the folds/wrinkles of the rest of the body , that doesn’t state the wrinkles of the neck especially, that don’t appear as other.

תחת הדד – when it appears like she is nursing her child, what it doesn’t appear at that time does not defile.

ובית השחי (the arm-pit) – when it appears like he is harvesting olives.

כף הרגל (the sole of the foot) – what is underneath [the bottom] of the foot. And all of these are not the skin of the body that appears.

והצפורן – it is not considered the skin of the body.

הראש והזקן – are not defiled through the bright white spot on the skin/בהרת, as it is written (Leviticus 13:30): “it is a scall, a scaly eruption in the hair or beard,” the head nor the beard have defilement other than the defilement of the bald (blanched) spots on the head or in the beard/נתקין.

השחין והמכוה והקדח המורדים (the boils and the burning and the blisters/inflammation that are festering – not covered by a scab – running wounds from contusions, burns or inflammation -Jastrow) – that had not healed properly, and a cover/crust did not form over their skin like the husk of garlic.

אין מיטמאין משום נגע – that regarding boils it is written (Leviticus 13:18): “When an inflammation ]appears on the skin of one’s body[ and it heals”/["ובשר כי-יהיה בו-בערו] שחין ונרפא", and with regard to burning it is also written (Leviticus 13:24): “[When the skin of one’s body sustains a burn by fire,] and the patch from the burn is a discoloration.”/"[או בשר כי-יהיה בערו מכות-אש] והיתה מחית המכוה".

קדח (blister, inflammation) – it is a boil that comes on account of something else, as for example, on account of being struck b a stone or wood or peat or plaster/lime, and the burning also does not come on account of the fire itself, but on account of the derivatives/subcategories of fire, such as hot ashes/embers and hot plastering material, all of these are called blisters. It is the language of (Isaiah 64:1): “As when fire kindles brushwood/כקדח אש המסים”, and the running wounds not covered by a scab also, that did not heal, and did not raise up a scab like the husk of garlic, does not defile because of the plague.

המורדים – all the time that it didn’t heal that it didn’t raise up a scab is called, "מורדים"/wounds that are festering, meaning to say, that they still stand in their rebellion. But there are those who have the reading "מוררים"/bitter, afflicting with two [letters] "ר". It is the language of (Leviticus 15:3): “[The impurity from his discharge shall mean the following -] whether his member runs with the discharge”/"רר בשרו".

ואין מצטרפין בנגעים – there was a half split bean plague in the skin of his flesh or a half split bean plague in one of these places, they do not combine to make a [Cilician] bean.

ואין הנגע פושה לתוכן (and the plague does not spread into them) – for since hey don’t become defiled at the starting point of leprosy, they don’t also become defiled through spreading.

ואינן מיטמאין משום מחיה – that if blossomed/spread throughout, and there is at his head or on the sole of his foot or in the folds of his living flesh, they don’t become defiled because of quick flesh. Alternatively, if one of these places was surrounded within the plague, it doesn’t become defiled through quick flesh.

ואינם מעכבים את ההופך כולו לבן (and they don’t hinder [the cleanness of] the one who turns entirely white)- if the leprosy sprouted throughout all [of the body] except for one of these places, they don’t hinder [the cleanness] a, as it is written (Leviticus 13:12): “[If the eruption spreads out over the skin] so that it covers all the skin of the affected person [from head to foot]/"וכסתה הצרעת את כל-עור הנגע [מראשו ועד-רגליו]", excluding to those that do not defile because of the plague.

חזר הראש והזקן ונקרחו (the head and the beard changed and became bald) – that the hair that on them became bald and became like the skin of the body. And similarly, the boil and the quick flesh and the blister/inflammation that became a scar, that healed and a scab of flesh formed on them like the husk of garlic.

הרי אלו מיטמאין בנגעים – with the four appearances (see Tractate Negaim, Chapter 1, Mishnah 1 and following). And the same law applies that he is able to teach that the wrinkles spread, also become defiled through plagues.

ואין מצטרפין בנגעים – head and beard do not combine. And similarly, the skin of the body and the beard, or the skin of the body and the head, do not combine. For if one-half of a split bean bald/blanched spots of the beard and half of a split bean in the skin of the body, do not combine. And similarly one-half of a split bean of boils and one-half of a split bean of the burns on the skin do not combine to become a full bean.

ואין הנגע פושה לתוכן – a plague of the skin of the flesh does not spread neither in the bald/blanched spots of the head and not in the bald, blanched spots of the beard, nor in the boils nor in the burnt spots, for they are not considered like the skin of the body.

ואין מיטמאין משום מחיה – that bald, blanched spots become defiled in yellow hair and spreading, and boils and burning in the white hair and spreading.

אבל מעכבין את ההופך כולו לבן (but they do hinder [the cleanness of] one who turns wholly white) – that if the leprosy sprouted in all of him but the head or the beard that were made bald remained that the leprosy did not sprout in them, or the boils and burning and the baldness that became scarred, is impure until it (i.e., the leprosy) blossoms throughout.

הראש והזקן שלא העלו שער – as for example a minor whose beard has not grown or the hair of his head, are judged like skin of the flesh to become defiled through a bright white spot in the skin. And similarly, the warts with a thin neck that are in the head or on the beard [of a person] that doesn’t have hair, are judged like the skin of the flesh, and they hinder the blossoming, and the plague spreads within them and combines to make a split [Cilician] bean.

שאינן מיטמאין בבהרת. בארבעה מראות נגעים, שאת ותולדתה בהרת ותולדתה:

תוך העין תוך האוזן. שכל אלו אינן חשובים כעור בשר, והכתוב אומר (שם י״ג) והיה בעור בשרו:

הקמטין. שבשאר הגוף:

והקמטין שבצואר. תנא סיפא, לגלויי דקמטין דרישא קמטין של שאר הגוף הן. דלא תימא קמטין דצואר דוקא דלא מתחזי כאחריני:

תחת הדד. כשנראית כמניקה את בנה, מה שאינו נראה באותה שעה אינו מטמא:

ובית השחי. כשנראה כמוסק זיתים:

כף הרגל. מה שתחת [הקערורית] של הרגל. דכל אלו אינן עור בשר הנראה:

והצפורן. לא חשיבא עור בשר:

הראש והזקן. אינן מיטמאין בבהרת, דכתיב [שם] נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא, אין לראש ולזקן טומאה אלא טומאת נתקין בלבד:

השחין והמכוה והקדח המורדין. שלא נתרפאו יפה ולא נקרם העור שלהם כקליפת השום:

אין מיטמאין משום נגע. דבשחין כתיב [שם] שחין ונרפא, ובמכוה נמי כתיב [שם] והיתה מחית המכוה:

קדח. הוא שחין שבא מחמת דבר אחר, כגון מחמת מכת אבן או עץ או גפת או סיד, ומכוה נמי שלא באה מחמת האש עצמו אלא מחמת תולדות האש, כגון רמץ חם וגפסית חם, כל אלו קרויין קדח. לשון כקדוח אש המסים. וקדח המורד נמי שלא נתרפא ולא העלה קרום כקליפת השום, אינו מטמא משום נגע:

המורדים. כל זמן שלא נתרפאו שלא העלו קרום, קרויין מורדים, כלומר שעדיין עומדים במרדם. ואית דגרסי מוררים בשני רישי״ן. לשון רר בשרו (שם ט״ו):

ואין מצטרפים בנגעים. אם היה חצי גריס נגע בעור בשרו וחצי גריס באחת מן המקומות הללו, אין מצטרפים לכגריס:

ואין הנגע פושה לתוכן. דכיון דלא מיטמאו באום לא מיטמאו נמי בפשיון:

ואינם מיטמאין משום מחיה. דאם פרח בכולו ויש בראשו או בכף רגלו או בקמטין בשר חי, אין מיטמאין משום מחיה. אי נמי, אם היה אחד מן המקומות הללו מבוצר בתוך הנגע, אינו מיטמא משום מחיה:

ואינם מעכבים את ההופך כולו לבן. אם פרחה הצרעת בכולו חוץ מאחד מהמקומות הללו, אין מעכבין, דכתיב (ויקרא י״ג) וכסתה הצרעת את כל עור הנגע, עור הראוי להיות בו נגע, פרט לאלו שאין מיטמאין משום נגע:

חזר הראש והזקן ונקרחו. שנקרח השער שהיה בהן ונעשו כעור בשר. וכן השחין והמכוה והקדח שנעשו צרבת, שנתרפאו וקרם עליהם עור כקליפת השום:

הרי אלו מיטמאין בנגעים. בארבעה מראות. וה״ה דהוה מצי למתני נתפשטו הקמטין, נמי מיטמאין בנגעים:

ואין מצטרפין בנגעים. ראש וזקן אין מצטרפין. וכן עור הבשר והזקן, או עור הבשר והראש, אין מצטרפין. דאם בא לו חצי גריס נתק בראש, אי נמי חצי גריס נתק בזקן וחצי גריס נגע בעור בשר, אין מצטרפין. וכן חצי גריס שחין וחצי גריס מכוה, אין מצטרפין לכגריס:

ואין הנגע פושה לתוכן. נגע של עור בשר אין פושה לא בנתק הראש ולא בנתק הזקן ולא בשחין ולא במכוה, דלא חשיבי כעור בשר:

ואין מיטמאין משום מחיה. דנתקים מיטמאין בשער צהוב ופשיון. ושחין ומכוה בשער לבן ופשיון:

אבל מעכבין את ההופך כולו לבן. שאם פרחה הצרעת בכולו ונשאר הראש או הזקן שנקרחו שלא פרחה הצרעת בהן, או השחין והמכוה והקדח שנעשו צרבת, טמא עד שיפרח בכולו:

הראש והזקן שלא העלו שער. כגון קטן שלא צמח זקנו או לא השעיר ראשו, נידונים כעור בשר ליטמא בבהרת. וכן הדלדולין שבראש ובזקן דלית בהו שער, נידונים כעור בשר, ומעכבים את הפריחה, והנגע פושה לתוכן, ומצטרפין לכגריס: