Mishnah.org Logo

Mishnayos Nedarim Perek 4 Mishnah 2

נדרים פרק ד׳ משנה ב׳

2

With regard to one prohibited by vow from deriving benefit from another, if that other person chooses, he may contribute the half-shekel to the Temple on his behalf, and repay his debt, and return his lost item to him, and the one prohibited from benefiting is not considered to have benefited from him. In a place where one takes payment for returning a lost item, that benefit should fall into the category of consecrated Temple property.

הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ, שׁוֹקֵל אֶת שִׁקְלוֹ, וּפוֹרֵעַ אֶת חוֹבוֹ, וּמַחֲזִיר לוֹ אֶת אֲבֵדָתוֹ. מְקוֹם שֶׁנּוֹטְלִין עָלֶיהָ שָׂכָר, תִּפֹּל הֲנָאָה לַהֶקְדֵּשׁ:

ב׳
Bartenura

שוקל לו שקלו – the half-shekel that everyone from Israel is obligated for in each yer for the needs of the community sacrifices. But the person making he vow is able to pay his portion [for the one-half shekel] for him, for he is performing a mere Mitzvah.

ופורע לו חובו – here are those who establish it especially regarding a debt that the borrower made a condition/stipulation with the lender that he should not pay back the debt other than when he wanted and the creditor is not able to pressure him, but now he doesn’t benefit him at all when he pays back his debt. But there are those who establish it for every debt that is in the world, which is not other than preventing the creditor that he should not make a claim against him, for the preventing of a claim is not within the category of benefit.

ומחזיר לו אבדתו – whether the property of the one returning [the object] are forbidden on the person who lost [the object] or whether the property of the person who lost [the object] are forbidden on the person who returns [the object], because he is performing a Mitzvah [of restoring/returning a lost object].

ובמקום שנוטלין עליה שכר תפול הנאה להקדש – when both of them take a vow of deriving any benefit from each other, if he akes the reward, it is found that he benefits, and if he doesn’t take the reward, it is found that he provides benefit [to the other], therefore, that benefit should fall to the Temple property. But we don’t say that he should bring the benefit to the Dead Sea (literally, Salt Sea), because his benefit is forbidden upon him like something given to the Temple property, therefore, all benefit that comes to his hand from him is Temple property/dedicated to a sacred purpose.

שוקל לו שקלו. מחצית השקל שחייב כל אחד מישראל בכל שנה לצורך קרבנות צבור. והמדיר יכול לשקול בשבילו, דמצוה בעלמא קעביד:

ופורע לו חובו. אית דמוקמי לה דוקא בחוב שהתנה לוה עם המלוה שלא יפרענו אלא לכשירצה ולא יוכל המלוה ללחצו, והשתא לא אהני ליה מידי במה שפורע חובו. ואית דמוקמי לה בכל חוב שבעולם, שאינו אלא מונע את בעל חובו שלא יתבענו, ומניעת תביעה אינה בכלל הנאה:

ומחזיר לו אבדתו. בין שהיו נכסי מחזיר אסורים על בעל אבדה בין שהיו נכסי בעל אבדה אסורים על המחזיר משום דמצוה קעביד:

ובמקום שנוטלין עליה שכר תפול הנאה להקדש. כששניהם מודרים הנאה זה מזה, אם הוא נוטל שכר נמצא נהנה, ואם אינו נוטל שכר נמצא מהנה, לפיכך תפול הנאה להקדש. ולא אמרינן יוליך הנאה לים המלח, לפי שאסר עליו הנאתו כהקדש, הלכך כל הנאה הבאה לידו ממנו הקדש היא: