Mishnah.org Logo

Mishnayos Nazir Perek 9 Mishnah 3

נזיר פרק ט׳ משנה ג׳

3

One who finds a corpse for the first time, i.e., he discovers a single corpse in a place that was not previously established as a cemetery, if the corpse is lying in the usual manner of Jewish burial, he removes it from there and also its surrounding earth. It is assumed that this corpse was buried there alone. There is no concern that this area is a cemetery and therefore the corpse may not be moved, nor does one take into account the possibility that another corpse may be buried in the vicinity. Similarly, if he found two corpses, he removes them and their surrounding earth. In a case where he found three corpses, if there is a space between this corpse and that corpse of four to eight cubits, in a standard design, this is a graveyard. There is a concern that this might be an ancient cemetery. One must therefore examine from that spot outward for twenty cubits. If one finds another corpse at the end of twenty cubits, he examines from that spot outward twenty cubits, as there is a basis for anticipating the matter. It is likely that he has stumbled upon an ancient gravesite. He is not permitted to relocate the corpses, despite the fact that if he had found the single corpse by itself at first he could have removed it and its surrounding earth.

הַמּוֹצֵא מֵת בִּתְחִלָּה מֻשְׁכָּב כְּדַרְכּוֹ, נוֹטְלוֹ וְאֶת תְּבוּסָתוֹ. מָצָא שְׁנַיִם, נוֹטְלָן וְאֶת תְּבוּסָתָן. מָצָא שְׁלשָׁה, אִם יֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד שְׁמֹנֶה, הֲרֵי זוֹ שְׁכוּנַת קְבָרוֹת. בּוֹדֵק הֵימֶנּוּ וּלְהַלָּן עֶשְׂרִים אַמָּה. מָצָא אֶחָד בְּסוֹף עֶשְׂרִים אַמָּה, בּוֹדֵק הֵימֶנּוּ וּלְהַלָּן עֶשְׂרִים אַמָּה, שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר, שֶׁאִלּוּ מִתְּחִלָּה מְצָאוֹ, נוֹטְלוֹ וְאֶת תְּבוּסָתוֹ:

ג׳
Bartenura

המוציא מת מתחלה – it was not known that there were was a grave there, that is what we said in the Gemara (Tractate Nazir 65a): “he who finds and not that it was accessible, ” and furthermore, we derive from the language of our Mishnah that someone died, but not that he was killed.

מושכב – and not that he was sitting.

כדרכו – and not that his head was placed between his thighs, for all of these, we suspect of them that they are heathens, for it is not the manner of Israelites to bury their dead in such a manner.

נוטלו ואת תפושתו – it is permissible to remove him from there and to bury him in another place, and he must take from the dirt of the grave with him which is pressed by the body in the grave (and which is considered “the dead man’s property”) which is all the crushed, loose earth that is below him and he digs in virgin ground three fingers as it is written (Genesis 47:30): “[When I lie down with my fathers,] take me up from Egypt and bury me in their burial-place,” for it is not necessary to state “from Egypt,” but rather this is what he said: from the dust of Egypt take my people.”

מצא שלשה אם יש בין זה לזה מד' אמות עד שמנה – meaning to say from the first grave until the third [grave], there Is not less than four cubits and no more than eight [cubits].

הרי זו שכונת קברות – and it is recognized that for the sake of burial they were placed there and it is forbidden to remove them, and even one dead person, if it was known that for the sake of burial they were placed there, it is forbidden to remove it, other than that with one or two we leave undecided that they were not buried there other than temporarily and that it was their intention to remove them, but with three, it is proved that this is a special place for burials. And the length of the cave, its manner is to be six [cubits] and four [cubits] wide, and crosswise there is an excess of two cubits which is eight, therefore it is taught in the Mishnah: “from four until eight,” with the fulness of a coffin but those who bury it are not taught here.

ובודק הימנה ולהלן עשרים אמה – for the burial cave is four [cubits] by six [cubits] and the courtyard that the caves are open to it from here and there is six [cubits] by six [cubits]. And this is what the Rabbis hold in the chapter (Tractate Bava Batra] המוכר פירות/One who sells fruit [102b]. It is found that the length of two caves and the courtyard that is between them is eighteen cubits, and since that sometimes, he examines one cave with a diagonal line and the diagonal line of one cave has an excess of two cubits in nearness, which makes it twenty cubits: eight [cubits] of the first cave with a diagonal line and six [cubits] of the courtyard that is between the two caves and six [cubits] of the second cave, since we state one diagonal line/diameter. And further, one needs to check from above and from below twenty cubits which is forty cubits lest this is a cave that is in the east of the courtyard and there is yet another opposite on the western part of the courtyard. Alternatively, that which is in the western part of the courtyard, and there is yet another on the east of the courtyard.

מצא אחד בסוף עשרים בודק ממנו ולהלן כ' אמה – for who will say that from the cemetery there would be this cave for perhaps it is another grave, and another courtyard of another person, and one also needs to make for the sake of all of the examinations mentioned above just like there is a grave there, similarly, there are others.

שרגלים לדבר – that this field was made for graves and there were in it also other caves, and because of grounds for such a decision these Mishnayot are taught here.

המוצא מת מתחלה. שלא היה ידוע שהיה שם קבר. והיינו דאמרינן בגמרא המוצא ולא שהיה מצוי. ועוד דייקינן מלישנא דמתניתין מת ולא שהיה הרוג:

מושכב. ולא שהיה יושב:

כדרכו. ולא שהיה ראשו מונח בין ירכותיו. דכל הני חיישינן להו שמא גוים הם, שאין דרכן של ישראל לקבור מתיהן כך:

נוטלו ואת תפושתו. מותר לפנותו משם ולקברו במקום אחר, וצריך שיטול מן העפר של הקבר עמו כדי תפישה, שהוא כל העפר תיחוח שתחתיו. וחופר בקרקע בתולה ג׳ אצבעות. דכתיב (בראשית מ״ז:ל׳) ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם, שאין צריך לומר ממצרים, אלא הכי קאמר מעפר של מצרים טול עמי:

מצא שלשה אם יש בין זה לזה מד׳ אמות עד שמונה. כלומר מקבר ראשון עד שלישי אין פחות מארבע אמות ולא יותר משמונה:

הרי זה שכונת קברות. וניכר שלשם קבורה נתנום שם ואסור לפנותם. ואפילו מת אחד אם ניכר שלשם קבורה נתון שם אסור לפנותו. אלא שבאחד או בשנים אנו תולין שלא נקברו שם אלא לפי שעה והיה דעתם לפנותם. אבל בג׳ מוכח שזה מקום מיוחד לקברות. ואורך המערה דרכה להיות ששה ורחבה ארבעה ואלכסונה עודף שתי אמות דהיינו שמונה. להכי תנן מארבע עד שמונה. כמלוא מטה וקובריה לא גרסינן לה הכא:

ובודק הימנו ולהלן עשרים אמה. שהמערה ארבע אמות על שש, והחצר שהמערות פתוחין לו מכאן ומכאן שש על שש, דהכי סבירא להו לרבנן בפרק המוכר פירות (בבא בתרא קב:), נמצא אורך שתי מערות וחצר שביניהן י״ח אמות. ולפי שפעמים בודק מערה אחת באלכסונה והאלכסון של מערה אחת עודף ב' אמות בקירוב, נמצאו כ' אמות, שמונה דמערה ראשונה באלכסונה, ושש דחצר שבין שתי המערות ושש דמערה שניה. דחד אלכסון אמרינן, תרי אלכסוני לא אמרינן, והיינו דקתני עשרים. ועוד צריך לבדוק מלמעלה ומלמטה כ' אמה, דהיינו ארבעים אמה, דשמא זו היא מערה שבמזרח החצר ויש עדיין אחרת כנגדה במערב החצר. אי נמי, זו היא שבמערב החצר ויש עדיין אחרת במזרח החצר:

מצא אחד בסוף עשרים בודק הימנו ולהלן כ׳ אמה. דמי יימר דמבית הקברות הויא ההיא מערה, שמא קבר אחר הוא וחצר אחרת של אדם אחר וצריך לעשות גם לשם כל בדיקות דלעיל דכמו שיש שם קבר כמו כן יש אחרים:

שרגלים לדבר. שזו השדה עשויה לקברים והיו בה גם מערות אחרות. ומשום רגלים לדבר תני כל הני משניות הכא: