Mishnayos Moed Katan Perek 3 Mishnah 9
Change text layout:
מועד קטן פרק ג׳ משנה ט׳
On New Moons, Hanukkah and Purim, which are not Festivals by Torah law, the women may both wail and clap their hands in mourning. On both the intermediate days of a Festival and on New Moons, Hanukkah and Purim they may not lament. After the deceased has been buried they may neither wail nor clap. The mishna explains: What is considered wailing? This is when they all wail together simultaneously. And what is considered a lament? This is when one speaks and they all answer after her with a repeated refrain, as it is stated: “And teach your daughters wailing and everyone her neighbor lamentation” (Jeremiah 9:19). In order to conclude on a positive note, the mishna says: But with regard to the future, the verse states: “He will destroy death forever; and the Lord, God, will wipe away tears from off all faces and the reproach of His people He will take away from off all the earth” (Isaiah 25:8).
בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, בַּחֲנֻכָּה וּבְפוּרִים, מְעַנּוֹת, וּמְטַפְּחוֹת בָּזֶה וּבָזֶה, אֲבָל לֹא מְקוֹנְנוֹת. נִקְבַּר הַמֵּת, לֹא מְעַנּוֹת וְלֹא מְטַפְּחוֹת. אֵיזֶהוּ עִנּוּי, שֶׁכֻּלָּן עוֹנוֹת כְּאֶחָת. קִינָה, שֶׁאַחַת מְדַבֶּרֶת וְכֻלָּן עוֹנוֹת אַחֲרֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ט), וְלַמֵּדְנָה בְנֹתֵיכֶם נֶהִי, וְאִשָּׁה רְעוּתָהּ קִינָה. אֲבָל לֶעָתִיד לָבֹא הוּא אוֹמֵר (ישעיה כה), בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח, וּמָחָה ה' אֱלֹהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים וְגוֹ':
Bartenura
ואשה רעותה קינה. ומדכתיב ולמדנה, אלמא קינה, אחת אומרת וחברתה עונה:
אבל לעתיד לבא אומר בלע המות לנצח. שיבלע הקב״ה את המות, וכולן עונות שירה שאין מיתה ואין דמעה. ונקטינן להאי קרא הכא. משום אל תעמוד בדבר רע [לכן ראה לסיים בדבר טוב]:
ואשה רעותה קינה – and since it is written (Jeremiah 9:19): “And teach [your daughter wailing, and one another lamentation],” so we see that one speaks and her neighbor responds.
אבל לעתיד לבא אומר בלע המות לנצח – that the Holy One Blessed be He should consume death, and all of them respond with a song that there should be no death and no dears, and we take this Biblical verse here because we should not stand/end with a bad thing [and therefore, he saw to conclude with a good thing/word].