Mishnayos Moed Katan Perek 3 Mishnah 7
Change text layout:
מועד קטן פרק ג׳ משנה ז׳
Mourners do not rend their garments during the intermediate days of a Festival and do not remove their garments from their shoulders. And others do not provide them with a meal [mavrin] after the burial, except for close relatives of the deceased. And the consolers provide the first meal after the burial only while the mourner is sitting on an upright bed, and not on one that is overturned. One does not bring the first meal after the burial to the house of mourning on a small tray [tavla], in a bowl [iskutla], or in a narrow-mouthed basket [kanon], but rather in ordinary baskets. And the mourners’ blessing is not recited on the intermediate days of a Festival, but the consolers may stand in a row when the mourners leave the cemetery and console them. And the mourners dismiss the many consolers, by telling them that they may return home after they have fulfilled the mitzva of consoling the mourners.
אֵין קוֹרְעִין, וְלֹא חוֹלְצִין, וְאֵין מַבְרִין, אֶלָּא קְרוֹבָיו שֶׁל מֵת, וְאֵין מַבְרִין אֶלָּא עַל מִטָּה זְקוּפָה. אֵין מוֹלִיכִין לְבֵית הָאֵבֶל לֹא בְּטַבְלָא וְלֹא בְאִסְקוּטְלָא וְלֹא בְקָנוֹן, אֶלָּא בְסַלִּים. וְאֵין אוֹמְרִים בִּרְכַּת אֲבֵלִים בַּמּוֹעֵד, אֲבָל עוֹמְדִין בְּשׁוּרָה וּמְנַחֲמִין וּפוֹטְרִין אֶת הָרַבִּים:
Bartenura
אין קורעין. במועד, אלא קרוביו של מת. לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו ולאחותו ולאשתו, אלו שבעה מתים שחייב להתאבל עליהם. ועל שאר קרובים שאינו חייב להתאבל עליהם אין קורעין עליהם במועד. ולא אמרן אלא שאינו חכם או אדם כשר ובעל מעשים. אבל חכם שמת, הכל קרוביו, והכל קורעין עליו אפילו במועד. וכן על אדם המוחזק בכשרות וחסידות. וכל העומד בשעת יציאת נשמה על כל אדם מישראל, חייב לקרוע ואפילו במועד. וקריעה על אביו ועל אמו היא בכל בגדיו עד שמגלה את לבו, וקורע בידו ומבדיל שפת הבגד העליונה, וקורע מבחוץ, שאינו מכניס ידו תחת בגדיו כשהוא קורע, ושולל לאחר ל׳ יום, ואינו מאחה לעולם. וכן על רבו שלמדו תורה. אבל על כל שאר קרוביו קורע טפח מן הבגד העליון לבד, וקורע בכלי אם ירצה, וא״צ להבדיל השפה, ויש לו להכניס ידו תחת בגדיו כשהוא קורע, ושולל לאחר שבעה, ומאחה לאחר שלשים. ואין קריעה אלא מעומד:
ולא חולצים במועד. חליצת כתף שזרועותיהן וכתפיהן מגולות:
ולא מברין. סעודה ראשונה, שאבל אסור לאכול משלו ורגילים להברותו ברחובה של עיר, ובמועד אין מברין אלא קרוביו בתוך ביתו:
ואין מברין אלא על מטות זקופות. ואפילו בתוך ביתו אין מברין אותו על מטות כפויות שרגילין בשאר ימות השנה כל קרוביו ומי שלבו גס בו לאכול עמו על מטה כפוייה לארץ, ובמועד אין מברין אלא על מטות זקופות:
ואין מוליכין. הסעודה לבית האבל:
לא בטבלא. דרך כבוד:
ולא באסקוטלא. כמין שלחן קטן של כסף או של זהב או של זכוכית. ואני שמעתי קערה של כסף, שכן בלע״ז קורין לקערה שקודיל״א:
אלא בסלין. של ערבה קלופה. שלא לבייש העניים שבאין להברות שאין להם טבלא ואסקוטלא:
ופוטרין את הרבים. נותנים להם רשות לילך מיד:
אין קורעין – on the Festival (i.e., during Hol HaMoed/The Intermediate Days of the Festival), other than the relatives of the deceased – for his mother and his father and for his son and his daughter and for his brother and his sister and for his wife – for these seven deceased individuals that one is obliged to mourn over them. But on the rest of the relations that one is not obligated to mourn over them, one does not tear [clothing] over them during the Festival, and we don’t say this other than over someone who is not a Sage or a worthy person or an individual who was [filled] with good deeds. But a Sage that died, everyone is his relative, and everyone tears [their clothing] upon him even during the Festival. And similarly regarding a person who is known for his worthiness and piety. And all who stand at the time of the departure of the soul of every person from the Jews is obligated to tear [his clothing] even during the Festival. And the tearing on [hearing of the passing of] one’s father and mother is with his entire garment until he reveals his heart, and he tears with his hand and separates the upper border of the garment, and he tears from the outside, for he does not bring his hand inside underneath his garment while he is tearing it, and stitches it after thirty days, and he does not mend the garment torn in mourning ever. And similarly, regarding his Rabbi who taught him Torah. But on all the rest of he relatives, you tear a handbreadth only from the upper part of the garment, and one tears it with a utensil if one desires, and one does not have to separate the border, and he has to bring in his hand under his garment when he is tearing it and he can re-stitch it after seven [days], and sew together the the tear after thirty [days]. And tearing of the clothing is done only while standing.
ולא חולצין במועד – the untying of the shoulder where their arms and shoulders are revealed.
ולא מברין – the first meal, for a mourner is prohibited to eat of his own and it is customary to provide the meal to him in the street of the city, but on the Festival we don’t provide the meal of consolation other than his relatives inside his house.
ואין מברין אלא על מטות זקופות – and even within the house we don’t provide him with the meal of consolation on mattresses on or near the floor, for it is customary in he rest of the days of the year for all of his relatives and he whose heart is haughty to eat with him while his mattress is on or near the ground, and during the Festivals, we do not serve the meal of consolation other than on raised beds.
ואין מוליכין – the meal to the house of the mourner.
לא בטבלא – the manner of honor.
ולא באסקוטלא – flipping a small table of silver or of gold or of glass. But I heard a bowl of silver, for in the foreign tongue, they call the bowl “Shekudila.”
אלא בסלין – of peeled willow twigs, in order not to embarrass the poor that come to serve a condolence meal and lack a collection of bells or a small table.
ופוטרין את הרבים – give them the permission to go immediately.