Mishnayos Moed Katan Perek 3 Mishnah 6
Change text layout:
מועד קטן פרק ג׳ משנה ו׳
Rabbi Eliezer says: From the time that the Temple was destroyed, Shavuot is like Shabbat, because nowadays the days following Shavuot are not treated like Festival days. When the Temple stood, many of the Festival’s offerings that could not be sacrificed on Shavuot itself would be sacrificed during the six days following the Festival. Nowadays, however, when offerings are no longer sacrificed, Shavuot lasts for only one day in Eretz Yisrael, and therefore it is treated like Shabbat with regard to mourning: It counts as one of the days of mourning, but does not interrupt the period of mourning. Rabban Gamliel says: Even Rosh HaShana and Yom Kippur are considered like the pilgrimage Festivals, in that they interrupt the mourning period but are not counted toward the days of mourning. And the Rabbis say: The halakha is neither in accordance with the statement of Rabbi Eliezer nor in accordance with the statement of Rabban Gamliel. Rather, with regard to mourning, Shavuot is treated like the other pilgrimage Festivals, whereas Rosh HaShana and Yom Kippur are treated like Shabbat.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, עֲצֶרֶת כְּשַׁבָּת. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, כָּרְגָלִים. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא כְדִבְרֵי זֶה וְלֹא כְדִבְרֵי זֶה, אֶלָּא עֲצֶרֶת כָּרְגָלִים, רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים כְּשַׁבָּת:
Bartenura
משחרב בית המקדש. דאין לעצרת תשלומין כל שבעה לקרבן. בטלה ליה תורת הרגל, והוי כשבת שאינה מפסקת. אבל בזמן המקדש שמי שלא חג ביום ראשון של עצרת היה חוגג והולך כל שבעה, כחג המצות, היה עצרת כחג המצות אף לענין אבילות. ומסקנא דמלתא לענין פסק ההלכה, דעצרת בזמן הזה כרגלים, ור״ה ויוה״כ כרגלים. ומי שמת לו מת קודם אחד מאלו אפילו שעה אחת, בטלה ממנו גזירת שבעה. ואם מת שבעה ימים קודם אחד מימים טובים אלו, בטלה ממנו גזירת ל׳. ומי שמת לו מת שעה אחת קודם חג הסוכות בטלה ממנו גזירת ז׳ כדאמרן. וז׳ ימי הרגל עולין למנין ל׳. ואע״ג דתנן רגלים מפסיקין ואינן עולין, אין עולין למנין ז׳ אבל עולין למנין ל׳, הרי י״ד יום, ושמיני עצרת הוא רגל בפני עצמו, ונחשב כאילו הוא ז׳ ימים, הרי כ״א יום, מונה עוד ט׳ ימים עד ל׳ ודיו. וגזירת שבעה דאמרן הוא שאבל כל שבעת הימים אסור ברחיצה בחמין אפילו מקצת גופו, ובצונן כל גופו, ואסור בכבוס בגדיו, ובסיכה, ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המטה, ובעשיית מלאכה, ובשאלת שלום. וחייב בעטיפת הראש, ובכפיית המטה שתהיינה כל המטות שבביתו כפויות ע״ג קרקע ויישן בהם ולא על מטה זקופה, ואסור ליטול צפרניו בכלי, ולא שער שפמו ואפילו מעכב עליו את האכילה, ואסור לקרות בתורה בין בתורה שבכתב בין בתורה שבעל פה, ולא ישלול הקרע שעליו. וגזירת ל׳ היא שמשבעה ועד תשלום ל׳ אסור ללבוש בגד חדש, או בגד לבן מגוהץ, ואסור בתספורת, ובסעודת הרשות, וללכת בסחורה עם חבריו, ולישא אשה אחרת אם יש לו אשה ובנים, ולא יאחה הקרע שעליו:
משחרב בית המקדש – For Shavuot/Atzeret has no payment of indemnity all seven days of the sacrifice, the laws of the Festival are abrogated, and it is a Shabbat which does not interrupt it, but at the time of the Temple, he who did not make the Festival offering on the First Day of Shavuot would offer it throughout the seven days, like the Festival of Matzot; Azeret was like the Festival of Matzot even as regards mourning. And the final result of this matter regarding the Halakhic decision is that Atzeret in this time is like the Festivals, and Rosh Hashanah and Yom Kippur are like the festivals. He who suffered a loss prior to one of these, even one hour, the decree of [sitting] Shivah is abrogated. And if [the person] died prior to one of these Holy Days, the decree of thirty days is abrogated from him, as we have stated; and the seven days of the Festival count towards the number thirty, which is fourteen days. And Shemini Atzeret/The Eighth Day of Solemn Assembly is a festival unto itself, and is considered as if it is seven days, that makes twenty-one days. We count another nine days until the thirty and that is enough. And the decree of seven as we have stated is that he that was a mourner all seven days is prohibited in washing in hot water, even for part of his body, and in cold [water] all of his body, and he is prohibited from laundering his clothing, and in anointing and in wearing leather [shoes] and in doing work and in greeting others. And he is obligated in wrapping his head in mourning garb , and in turning over his bed, so that all of the beds that are in his house would be turned over on the ground and he should sleep on them, but not upon a bed standing upright. And it is prohibited to cut his nails with a utensil nor the hair of his mustache, even if it prevents him from eating. And it is prohibited to read from the Torah, whether from the Written Torah or from the Oral Torah. And he cannot re-stitch the tear that is upon him. And the decree of thirty is that from the seventh day until the completion of the thirtieth [day], it is prohibited to wear new clothing, or a white ironed garment, and it is prohibited to cut one’s hair, and to enjoy an optional banquet and to go shopping with one’s friends, and to marry another woman, if he has a wife and children, and he cannot sew together the tear that is upon him.