Mishnayos Middos Perek 3 Mishnah 4
Change text layout:
מדות פרק ג׳ משנה ד׳
The stones both of the ascent and of the altar were taken from the valley of Bet Kerem. They dug into virgin soil and brought from there whole stones on which no iron had been lifted, since iron disqualifies by mere touch, though a flaw made by anything could disqualify. If one of them received a flaw, it was disqualified, but the rest were not. They were whitewashed twice a year, once at Pesah and once at Hag, and the Sanctuary was whitewashed once a year, at Pesah. Rabbi says: they were whitewashed every Friday with a cloth on account of the blood stains. The plaster was not laid on with an iron trowel, for fear that it might touch and disqualify. Since iron was created to shorten man's days and the altar was created to prolong man's days, and it is not right therefore that that which shortens should be lifted against that which prolongs.
אֶחָד אַבְנֵי הַכֶּבֶשׁ וְאֶחָד אַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ, מִבִּקְעַת בֵּית כָּרֶם. וְחוֹפְרִין לְמַטָּה מֵהַבְּתוּלָה, וּמְבִיאִים מִשָּׁם אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת, שֶׁלֹּא הוּנַף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל, שֶׁהַבַּרְזֶל פּוֹסֵל בִּנְגִיעָה. וּבִפְגִימָה לְכָל דָּבָר. נִפְגְּמָה אַחַת מֵהֶן, הִיא פְסוּלָה וְכֻלָּן כְּשֵׁרוֹת. וּמְלַבְּנִים אוֹתָן פַּעֲמַיִם בַּשָּׁנָה, אַחַת בַּפֶּסַח וְאַחַת בֶּחָג. וְהַהֵיכָל, פַּעַם אַחַת, בַּפֶּסַח. רַבִּי אוֹמֵר, כָּל עֶרֶב שַׁבָּת מְלַבְּנִים אוֹתוֹ בְמַפָּה מִפְּנֵי הַדָּמִים. לֹא הָיוּ סָדִין אוֹתָן בְּכָפִיס שֶׁל בַּרְזֶל, שֶׁמָּא יִגַּע וְיִפְסֹל, שֶׁהַבַּרְזֶל נִבְרָא לְקַצֵּר יָמָיו שֶׁל אָדָם, וְהַמִּזְבֵּחַ נִבְרָא לְהַאֲרִיךְ יָמָיו שֶׁל אָדָם, אֵינוֹ בַדִין שֶׁיּוּנַף הַמְקַצֵּר עַל הַמַּאֲרִיךְ:
Bartenura
מבקעת בית כרם. היו מביאים אותן:
מן הבתולה. קרקע שלא חפרו שם מעולם:
והפגימה. פוסלת באבנים, בכל דבר. ואפילו לא נפגמו בברזל:
ומלבנים אותן. בסיד, פעמים בשנה:
רבי אומר כו׳ לא פליג אתנא קמא, אלא מוסיף לומר דבכל ערב שבת היו מקנחים אותן במפה מפני הדמים:
לא היו סדין אותו בכפים. אמלתיה דתנא קמא מהדר, כשהיו מלבנים אותן בסיד פעמים בשנה, לא היו סדין אותן בכפות של בנאים שרגילים לסוד בו:
מבקעת בית כרם – they would bring them [from the valley of Bet HaKerem].
מן הבתולה – land that was never dug there ever.
והפגימה – invalidates the stones. בכל דבר – and even if they were not impaired/become defective [through contact] with iron.
ומלבנים אותן – with plaster, twice a year.
רבי אומר כו' – He does not dispute against the first Tanna/teacher, but rather adds to state that on each Friday, they would clean them with a cloth because of the blood.
לא היו סדין אותו בכפים – He (I.e., Rabbi Judah the Patriarch) returns to something the first Tanna/teacher stated, that when they would clean them with plaster twice a year, they would not plaster them with builder’s trowels who were accustomed to plaster with them [which were made of iron]. (See Exodus 20:22: And if you make for Me an altar of stones, do not build it of hewn stones, for by wielding your tool upon them you have profaned them.”).