Mishnayos Menachos Perek 6 Mishnah 7
Change text layout:
מנחות פרק ו׳ משנה ז׳
The flour of the omer was sifted with thirteen sifters, each finer than its predecessor, and the flour that emerged from the final sifter was sacrificed. The flour of the two loaves was sifted with twelve sifters, and the flour of the shewbread was sifted with eleven sifters. Rabbi Shimon says: They have no fixed number of sifters; rather, it was fine flour that was completely sifted that one would bring for all of these offerings, as it is stated: “And you shall take fine flour and bake it” (Leviticus 24:5), indicating that one does not fulfill his obligation until the flour will be completely sifted.
הָעֹמֶר הָיָה מְנֻפֶּה בִּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה נָפָה. וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. וְלֶחֶם הַפָּנִים בְּאַחַת עֶשְׂרֵה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, לֹא הָיָה לָהּ קִצְבָּה, אֶלָּא סֹלֶת מְנֻפָּה כָּל צָרְכָּהּ הָיָה מֵבִיא, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כד), וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ אֹתָהּ, עַד שֶׁתְּהֵא מְנֻפָּה כָּל צָרְכָּהּ:
Bartenura
היה מנופה בשלש עשרה נפה. זו למעלה מזו. וכל זה למצוה אבל לא לעכב, שאם הביא עומר עשרון מארבע סאין או שהביאו משני סאין, לא פסל:
רבי שמעון אומר לא היה לה קצבה. דאפילו לכתחלה לא נתנו חכמים קצבה מכמה סאין חטין או שעורין מביאין עומר ושתי הלחם ולחם הפנים, אלא רואין בסולת שתהא מנופה כל צרכה ודיו. ואין הלכה כר׳ שמעון:
היה מנופה בשלש עשרה נפה – one above the other. And all of this is for the commandment, but it does not indispensable, for if he brought Omer Issaron from four Seah or he brought from two Seah, he did not invalidate it.
רבי שמעון אומר לא היה לה קצבה – and even ab initio the Sages did not give a limit from how many Seah of wheat or barely they bring the Omer or the two loaves or the shew bread, but rather we see in the choice flour that it was sifted according to its needs and it was sufficient. But the Halakha is not according to Rabbi Shimon.