Mishnah.org Logo

Mishnayos Machshirin Perek 6 Mishnah 2

מכשירין פרק ו׳ משנה ב׳

2

One who carries up to the roof bundles [of vegetables] or cakes of figs or garlic so as to keep them fresh, it does not come under the law of ‘if water be put’. All bundles [of vegetables] in the market places are unclean. Rabbi Judah declares them clean if they are fresh. Rabbi Meir said: Why did they declare them unclean? Only because of liquid from the mouth. All coarse and fine flours of the market places are unclean. Crushed wheat, groats, and pearl-barley are unclean everywhere.

הַמַּעֲלֶה אֶת הָאֲגֻדּוֹת וְאֶת הַקְּצִיעוֹת וְאֶת הַשּׁוּם לַגַּג בִּשְׁבִיל שֶׁיַּמְתִּינוּ, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. כָּל הָאֲגֻדּוֹת שֶׁל בֵּית הַשְּׁוָקִים, טְמֵאִין. רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר בַּלַּחִים. אָמַר רַבִּי מֵאִיר, וְכִי מִפְּנֵי מָה טִמְּאוּ, אֶלָּא מִפְּנֵי מַשְׁקֵה הַפֶּה. כָּל הַקְּמָחִין וְהַסְּלָתוֹת שֶׁל בֵּית הַשְּׁוָקִים, טְמֵאִים. הַחִילְקָה, הַטְּרָגִיס וְהַטִּסְגִי, טְמֵאִים בְּכָל מָקוֹם:

ב׳
Bartenura

המעלה את האגודות (if he takes up on the roof bunches – herbs – which had been lying in the market houses) - of vegetables/greens.

ואת הקציעות (figs packed) – they crush the figs in a mortar/mortar-shaped cavity and make them like large loaves, and hey are called קציעות/packed figs.

שימתינו (that they may remain fresh) – it is the language of moisture. And similar to it is found in the Gemara in the chapter "לא יחפור"/One should not dig/hollow out (Chapter 2) [Tractate Bava Batra 18a):"מיתנא קשה לכותלים" (the actual term found in the printed editions of the Talmud is דהבלא /vapor) that is difficult for the walls).

אינו בכי יותן – if dew fell upon them.

כל האגודות – [all the bunches] of greens/vegetables.

של בית השוקים טמאים– because he sellers are accustomed to sprinkle upon them water in order to moisten them and they are made fit to receive ritual defilement, and the hands always handle/touch them. Therefore, they are presumed to be defiled.

מפני משקה הפה – even though that they don’t sprinkle water upon them when they are moist, nevertheless, they regularly put upon them liquid that comes out from the mouth in order to remove the dust that is upon them, and through this they are made fit for [receiving ritual defilement]. But there is a dispute between the first Tanna/teacher and the Rabbi Meir in a place where they do not regularly moisten them with liquid from the mouth; according to Rabbi Meir they are ritually pure, but according the first Tanna/teacher, in every manner they are ritually impure, for even with moist things that they place upon them water. And the Halakha is according to the first Tanna/teacher.

הקמחין והסלתות של בית השוקים טמאים – because they stir/wash the grain in water prior to grinding them and they are made fit [for receiving ritual impurity]. And the hands are always handling/touching them. Therefore, they are presumed to be ritually impure.

החילקה (split grain, grist, grits) - wheat that is pounded and each kernel/stone is divided into two.

טאגיס (mass of groats of wheat, barley) – that each kernel/stone is divided into three parts.

טסגי (pearl barley/barley groats)- each stone/kernel is divided into four parts.

בכל מקום – even not in the house of the market place, for everyone sprinkles water upon them.

המעלה את האגודות. של ירק:

ואת הקציעות. כותשים התאנים במכתשת ועושים אותן כעין ככרות גדולות, והן נקראות קציעות:

ימתינו. לשון לחלוח. ודומה לו בגמרא פרק לא יחפור [בבא בתרא דף י״ח] מיתנא קשה לכותלים:

אינן בכי יותן. אם ירד עליהן טל:

כל האגודות. של ירק:

של בית השוקים טמאין. לפי שהמוכרים רגילים לזלף עליהן מים כדי ללחלחן, והן מוכשרין לקבל טומאה, והידים ממשמשים בהן תמיד, הלכך הן בחזקת טומאה:

מפני משקה הפה. אע״פ שאין מזלפין עליהן מים כשהן לחין, מכל מקום רגילים לתת עליהן משקה היוצא מן הפה כדי להסיר האבק שעליהן, ובו הן מוכשרין. ואיכא בין תנא קמא לר׳ מאיר מקום שאין רגילין ללחלחם במשקה הפה, לר׳ מאיר טהורים. ולתנא קמא בכל ענין טמאים, דאף בלחין נותנין בהן מים. והלכה כתנא קמא:

הקמחין והסלתות של בית השוקים טמאין. לפי שלותתים החטים שלהם קודם שיטחנו אותן והן מוכשרות, והידים ממשמשים בהן תמיד, לפיכך הן בחזקת טומאה:

החילקה. חטה כתושה ונחלק כל גרעין לשנים:

טרגיס. שנחלק כל גרעין לשלשה

טסגי. שנחלק כל גרעין לארבעה:

בכל מקום. אפילו שלא בבית השוקים, שהכל מזלפין עליהם מים: