Mishnah.org Logo

Mishnayos Machshirin Perek 2 Mishnah 8

מכשירין פרק ב׳ משנה ח׳

8

If one found there lost property, If the majority [of the inhabitants] were non-Jews, he need not proclaim it; If the majority were Israelites, he must proclaim it; If they were half and half, he must [also] proclaim it. If one found bread there we must consider who form the majority of the bakers. If it was bread of clean flour, we must consider who form the majority of those who eat bread of pure flour. Rabbi Judah says: if it was coarse bread, we must consider who form the majority of those who eat coarse bread.

מָצָא בָהּ מְצִיאָה, אִם רֹב נָכְרִים, אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַכְרִיז. וְאִם רֹב יִשְׂרָאֵל, צָרִיךְ לְהַכְרִיז. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, צָרִיךְ לְהַכְרִיז. מָצָא בָהּ פַּת, הוֹלְכִין אַחַר רֹב הַנַּחְתּוֹמִין. וְאִם הָיְתָה פַת עִסָּה, הוֹלְכִים אַחַר רֹב אוֹכְלֵי פַת עִסָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם הָיְתָה פַת קִבָּר, הוֹלְכִין אַחַר רֹב אוֹכְלֵי פַת קִבָּר:

ח׳
Bartenura

רוב נחתומים – if most of the bakers are heathen, the bread is forbidden, for the bread of heathens is from the eighteen matters that they decreed on that day [that Rabban Gamaliel was deposed as head of the Sanhedrin] (see Tractate Shabbat, Chapter 1, Mishnah 4 and the Bartenura commentary there].

פת עיסה – clean/white bread.

פת קיבר (eaters of black bread) – bread that is not pure/white.

אחר רוב אוכלי פת קיבר – if the majority of them are heathens, the bread is forbidden. Alternatively, one can explain: after the majority of the bakers, after the majority of those who eat white bread, etc. If the majority of them are members of the order for the observance of the Levitical laws in daily intercourse, the bread is ritually pure and there is no need to tithe. But if the majority are those not observing certain religious customs regarding tithes and Levitical cleanness, the bread is ritually impure and one needs to tithe.

רוב נחתומים. אם רוב נחתומים נכרים, הפת אסורה, דפת של נכרים הוא משמונה עשר דבר שגזרו בו ביום:

פת עיסה. פת נקיה:

פת קיבר. פת שאינה נקיה:

אחר רוב אוכלי פת קיבר. אם רובן נכרים, הפת אסורה. אי נמי יש לפרש, אחר רוב נחתומין, אחר רוב אוכלי פת עיסה וכו׳, אם רובן חברים, הפת טהורה ואין צריך לעשר. ואם רובן עמי הארץ, הפת טמאה וצריך לעשר: