Mishnayos Maasros Perek 4 Mishnah 3
Change text layout:
מעשרות פרק ד׳ משנה ג׳
One who took olives from a vat may dip them one at a time in salt, and eat them. But if he salted them, and put them in front of him, he is liable [for tithes]. Rabbi Eliezer said: from a pure vat he is liable but from an impure [vat] he is exempt because can put back the leftovers.
הַנּוֹטֵל זֵיתִים מִן הַמַּעֲטָן, טוֹבֵל אֶחָד אֶחָד בְּמֶלַח וְאוֹכֵל. אִם מָלַח וְנָתַן לְפָנָיו, חַיָּב. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מִן הַמַּעֲטָן הַטָּהוֹר חַיָּב, וּמִן הַטָּמֵא פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַחֲזִיר אֶת הַמּוֹתָר:
Bartenura
המעטן. מקום שצוברין שם הזיתים כדי שיתרככו ויהיו ראויות להוציא שמנן:
טובל אחד אחד במלח. שאין קובע אלא במלח וצירוף שתים, הלכך אם מלח ונתן לפניו חייב:
מן המעטן הטהור חייב. וכגון שהאדם הנוטלן טמא, שא״א לו להחזיר את המותר שכבר נטמאו כל אותן שנטל בידו:
מן הטמא פטור. שכיון שהמעטן כולו טמא [והאדם] הנוטלן טמא הרי הוא מחזיר את הנותר:
המעטן (vat or pit where olives are packed until they form a viscid mass) – place where pile upolives in order that they are softened and appropriate to extract their oil.
טובל אחד אחד במלח – for it does not establish [as liable for tithing] other than with salt and in a combination of two, therefore, if he salted it and placed it before him, he is liable [for tithing].
מן המעטן הטהור חייב – as, for example, that a person who takes them is ritually impure, for it is impossible for him to return the surplus, for all those that he has taken have become ritually defiled in his hand.
מן הטמא פטור – for since the vat/pit where the olives are packed is all ritually impure [and the person] who takes them is ritually impure, he is return the surplus.