Mishnayos Maasros Perek 3 Mishnah 4
Change text layout:
מעשרות פרק ג׳ משנה ד׳
If one found cut figs on the road, or even beside a field [where cut figs] have been spread [to dry], and similarly, if a fig tree overhangs the road, and he found figs beneath it, they are allowed [with regard to the laws] of robbery, and they are exempt from tithe. But if they were olives and carobs, they are liable. If one found dried figs, then if the majority of people had already trodden [their figs], he must tithe [them], but if not he is exempt. If one found slices of fig-cake he is liable [to tithe] since it is obvious they come from something whose processing had been fully completed. With carobs, if they had not yet been on the top of the roof, he may take some down for his animals and be exempt [from tithe] since he returns that which is left over.
מָצָא קְצִיצוֹת בַּדֶּרֶךְ, אֲפִלּוּ בְצַד שְׂדֵה קְצִיצוֹת, וְכֵן תְּאֵנָה שֶׁהִיא נוֹטָה עַל דֶּרֶךְ, וּמָצָא תַחְתֶּיהָ תְּאֵנִים, מֻתָּרוֹת מִשּׁוּם גָּזֵל וּפְטוּרוֹת מִן הַמַּעֲשְׂרוֹת. וּבְזֵיתִים וּבְחָרוּבִים, חַיָּבִים. מָצָא גְרוֹגָרוֹת, אִם דָּרְסוּ רוֹב בְּנֵי אָדָם, חַיָּב, וְאִם לָאו, פָּטוּר. מָצָא פִלְחֵי דְבֵלָה, חַיָּב, שֶׁיָּדוּעַ שֶׁהֵן מִדָּבָר גָּמוּר. וְהֶחָרוּבִין, עַד שֶׁלֹּא כְנָסָן לְרֹאשׁ הַגַּג, מוֹרִיד מֵהֶם לִבְהֵמָה, פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַחֲזִיר אֶת הַמּוֹתָר:
Bartenura
ואפילו בצד שדה קציעות. דמוכחא מלתא דמהך שדה נפול, אפילו הכי מותרות משום גזל דמסתמא נתיאשו הבעלים מהן:
ופטורות מן המעשר. כדין הפקר:
ובזיתים ובחרובים חייבין. לפי שאין הבעלים מתיאשים מהן, שמראיתו מוכיח עליו שמאילן זה נפל. אבל תאנה עם נפילתה נמאסת ולא ידוע מאיזה אילן היא:
אם דרסו רוב אדם. אם רוב אנשי אותה העיר דרסו כבר הגרוגרות שלהן בשדותיהן, אית לן למימר זו מן הדרוסות הן וכבר נגמרה מלאכתן, וחייב לעשר:
פלחי דבילה. אחר שנדרסו בעגול מחלקים העגול לכמה פלחין, ויש בפלח הרבה דבלות דבוקות זו בזו:
עד שלא כנסן לראש הגג. לעשות מהן ערימה, שהוא גרנן של חרובין למעשר כדתנן בפרק קמא:
מוריד מהן לבהמה. אבל הוא לא יאכל, שאין אוכלים על המוקצה אלא במקומן, כלומר הפירות ששוטחין אותם ליבש שלא נגמרה מלאכתן אין אוכלים מהן אלא במקומן, דשלא במקומן אינו ניכר שלא נגמרה מלאכתן, ומיהו כשמאכיל מהן לבהמה אפילו שלא במקומן, מתוך שאין החרובין מאכל בהמה מידע ידיע דלא נגמרה מלאכתן ולא יבשו כל צרכן:
מפני שהוא מחזיר את המותר. למקום ששוטחן שם ליבש, וכל היכא דמותרו חוזר לא טביל:
ואפילו בצד שדה קציעות -for the matter is proved that from this field they fell, and even so, they are permitted because of theft, for in general, the owners despaired from [finding] them.
ופטורות מן המעשר – like the law of renunciation of ownership.
ובזיתים ובחרובים חייבים – because the owners do not despair of [recovering] them, for their appearance proves to them that they fell from this tree. But figs with their falling are repulsive and it is not known from which tree it is.
אם דרסו רוב דם – if most people of that city already tread their dried figs in their fields, they can say that this is from their treading, and their work was already completed, and it is obligated to tithe.
פלחי דבילה – after they were trodden in a round cake, they divide the cake into several segments/slices, and there is in a slice many cakes of figs stuck to each other.
עד שלא כנסן לראש הגג – to make of them a pile, and that is their harvesting time to make them liable to tithes, as is taught in the Mishnayot (2-7) in the first chapter.
מוריד מהן לבהמה – but he cannot eat them, for we don’t consume on the stored objects other than in their place, meaning to say, the fruit, when we spread them out to dry, that their work was not completed, we don’t eat from them other than in their place, for when they are not in their place, it is not recognized that their work was not completed, but, however, when you feed from them to the cattle, even not in their place, because the carobs are not food for cattle, it is well knwn that their work was not completed and they have not dried out completely.
מפני שהוא מחזיר את המותר – to the place that he stretched them out to dry, and wherever its surplus returns, it is not made obligatory for the setting aside of tithes.